מתחת לכל מילה יושב שורש
השורש והתבנית כבר הוצגו לכם, והדף הזה כבר אינו מלמד, הוא מודד. פותחים בלוח סימון שבו אתם מסמנים בכל מילה את שלוש אותיות השורש, והתוצאה מתגלה רק בסוף. משם שישה כרטיסים קצרים, ואחריהם 24 שאלות שהתביעה בהן גדלה: בראשון קילוף של מה שנוסף, אחריו השאלה מי במשפחה ומי רק נראה דומה, אחריו המשקל והסיומת וההרכבה, ובאחרון מקרי הגבול שבהם אותן אותיות פותחות שני עניינים. אין כאן דרך תצורה שהדף לא הראה.
תלמיד, לימוד, מלמד. שלוש מילים שלא נראות דומות כלל. באחת יושבת ת בהתחלה, בשנייה יש שתי תנועות באמצע, ובשלישית מ בהתחלה. ובכל זאת, כשמורידים מכל אחת את מה שנוסף לה, נשארות בשלושתן אותן ל, מ ו-ד, ותמיד בסדר הזה. עשרים וארבע השאלות שלמטה מבקשות מכם את התנועה הזאת שוב ושוב: להוריד את התבנית, ולראות מי עומד מתחתיה.
ארבעה צעדים בין המילה לשורש
כשמגיעה מילה, לא מנחשים. עוברים בארבעה צעדים קבועים, תמיד באותו סדר, וכל צעד עונה על שאלה אחרת. הראשון רק סופר אותיות ומגלה כמה מהן צריכות לרדת. השני מוריד את מה שנוסף בקצוות, כי שם יושבות רוב התוספות. השלישי מטפל במה שנשאר באמצע, כי תנועה שנשמעת כאות אינה אות שורש. הרביעי הוא הצעד שרוב הטעויות נופלות בו, ועליו אין מדלגים: הוא שואל אם מן האותיות שסימנתם באמת נפתחת משפחה שכולה נוגעת באותו עניין.
- 1 כמה אותיות יש כאן בסך הכול? מ, ל, מ, ד. ארבע, ולכן אחת מהן תרד
- 2 מה נוסף בראש המילה או בסופה? בראש יושבת מ שנוספה, ובסוף לא נוסף דבר
- 3 יש באמצע אות שרק מסמנת תנועה? לא הפעם. נשארות ל, מ ו-ד בסדר שלהן
- 4 נפתחת מהן משפחה שכולה על אותו עניין? למד, לימוד, תלמיד. כן, וזאת ההוכחה
שישה כרטיסי תזכורת
הכרטיסים אינם מלמדים; הם מזכירים. כל אחד מהם מקפל לשורה מה שפורט שם לרוחב. עברו עליהן פעם אחת. שורש שיסתתר, דרך החילוץ שלו כאן. שלושת הראשונים הם העיקרון, ושלושת האחרונים הם מה שעושים איתו: להבין מילה חדשה, למצוא אותה במילון, ולכתוב אותה נכון.
מה בכלל מסמנים
את קבוצת האותיות שנושאת את הרעיון. ברוב המילים שלוש, ולפעמים ארבע. הן חוזרות בכל מילות המשפחה, ומה שנוסף סביבן משתנה ממילה למילה: ש-מ-ר בשומר, בשמירה ובמשמרת.
הסדר אינו המלצה
אותיות השורש מופיעות תמיד באותו סדר, מן הראשונה אל האחרונה, ולעולם אינן מתחלפות ביניהן. אם סימנתם שלוש אותיות נכונות אבל קראתם אותן הפוך, הסימון עדיין שגוי.
המשקל: התבנית
אותן אותיות בתבניות שונות נותנות מילים שונות, והתבנית נקראת משקל. במשקל תַּקְטִיל נוצר תַּקְלִיט, במשקל מַקְטִיל נוצר מַכְשִׁיר, ובמשקל מַקְטֵל נוצר מַזְלֵג.
לא רק משקל
יש עוד שתי דרכים. אפשר להוסיף סיומת: מן יחיד נוצר יחידי ומן רגש נוצר רגשני. ואפשר להרכיב שתי מילים לאחת: רמז ועוד אור נותנים רמזור. בהרכבה אין שורש אחד שנוצק לתבנית, אלא שתי מילים שנדבקו.
מבחן המשפחה
זו ההוכחה שהסימון נכון. אם מן האותיות שסימנתם לא נפתחת שום מילה קרובה, כנראה קילפתם אות שדווקא שייכת לשורש, או השארתם אות של התבנית. חזרו צעד אחד וסמנו אחרת.
אותן אותיות, עניין אחר
סָפַר מספרים, סֵפֶר לקריאה והִסְתַּפֵּר אצל הספר בנויות על אותן שלוש אותיות ופותחות שלושה עניינים נפרדים. וכך גם גָּבָה כסף מול גָּבַהּ העץ. המשפט שסביב המילה הוא שמכריע.
שלוש דוגמאות פתורות, לפני שאתם לבד
שלוש הדוגמאות עובדות כולן על משפחה אחת מן הדף, כדי שתראו את אותה שיטה משלושה כיוונים: פעם שולפים שורש ממילה אחת, פעם מסתכלים על ארבע מילות המשפחה ביחד, ופעם מגיעים ממילה שלא הכרתם אל המשמעות שלה. המשפחות האחרות מחכות לכם בתרגול.
- קוראים עד הסוף וסופרים: ת, ל, מ, י, ד. חמש אותיות, ואנחנו מחפשים שלוש, ולכן שתיים מהן ירדו.
- מקלפים את הקצוות: התי"ו שבראש היא תוספת של התבנית. בסוף לא נוספה כאן שום אות.
- מטפלים באמצע: האות י אינה נשמעת כעיצור אלא מסמנת תנועה, ולכן היא שייכת לתבנית.
- השורש הוא ל-מ-ד, וההוכחה היא שהמשפחה נפתחת מיד: למד, לימד, לימוד.
- מסמנים בכל אחת את אותיות השורש: בכולן יש ל, אחריה מ, ואחריה ד.
- מסתכלים על מה שנוסף: בלמד לא נוסף דבר, בלימוד נוספה תנועה באמצע, במלמד נוספה מ"ם בראש, ובתלמוד נוספו תי"ו בראש ותנועה באמצע.
- בודקים את הסדר: בארבע המילים הסדר זהה, ל לפני מ ו-מ לפני ד. הוא אינו מתהפך אף פעם.
- המשותף הוא אותיות השורש והסדר שלהן, והשונה הוא התבנית. לכן ארבעתן משפחה.
- לא מדלגים: מסתכלים על המילה ומחפשים בתוכה אותיות שכבר פגשתם.
- מקלפים: התי"ו שבראש והתנועה שבאמצע יורדות, ונשארות ל, מ ו-ד.
- פותחים את המשפחה: למד, לימוד, תלמיד, מלמד. כולן נוגעות בלימוד.
- גם בלי מילון כבר ברור שהעניין קשור ללימוד. זה בדיוק מה שהשורש נותן לקורא.
תרגול מדורג בארבע רמות
הרמה הראשונה מבקשת רק לקלף מילה ולומר איזה שורש נשאר. השנייה שמה לפניכם משפחה ושואלת מי בפנים, מי רק נראה דומה, ומה בכלל קבוע בין מילה למילה. השלישית עוברת אל דרכי התצורה עצמן: המשקל, הסיומת וההרכבה. הרביעית היא השימוש ומקרי הגבול: חיפוש במילון, כתיב נכון, ואותן אותיות שפותחות שני עניינים. אם טעיתם, אל תמשיכו לפני שקראתם את ההסבר: הוא אומר בדיוק איזו אות ירדה ולמה.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה לוקחים מכאן
- 1לא מנחשים. ארבעת הצעדים עובדים על כל מילה, גם על אחת שלא ראיתם מעולם.
- 2התוספת יושבת בקצוות ובאמצע. לכן שלוש האותיות הראשונות אינן תמיד השורש.
- 3תנועה אינה אות שורש. זו הטעות השכיחה ביותר בקילוף, ובעיקר באמצע המילה.
- 4מבחן המשפחה הוא ההוכחה. אם לא נפתחת אף מילה קרובה, הסימון שגוי.
- 5שלוש דרכי תצורה. משקל, סיומת והרכבה, וכל אחת מהן נראית אחרת במילה.
- 6המשמעות היא המילה האחרונה. אותן אותיות יכולות לפתוח יותר מעניין אחד.
| הצעד | השאלה ששואלים | מה עושים אם התשובה לא |
|---|---|---|
| 1. קוראים וסופרים | כמה אותיות יש כאן בסך הכול? | אם יש בדיוק שלוש, אין מה לקלף וזה כבר השורש |
| 2. מקלפים קצוות | נוספה אות בראש המילה או בסופה? | מסירים אותה, ובודקים כמה נשאר |
| 3. מטפלים באמצע | יש באמצע אות שרק מסמנת תנועה? | גם היא שייכת לתבנית, ולא לשורש |
| 4. מבחן המשפחה | נפתחת משפחה שכולה נוגעת באותו עניין? | אם לא, חוזרים לצעד 2 ומקלפים אחרת |
שלוש דרכי התצורה, כדי שלא תתבלבלו ביניהן: במשקל יוצקים את אותיות השורש לתוך תבנית שלמה, ולכן תַּקְלִיט ותַּסְרִיט נראים אותו דבר אף ששורשיהם שונים. בסיומת לוקחים מילה שכבר קיימת ומוסיפים לה בסוף, כמו יחיד שנעשה יחידי. ובהרכבה אין שורש אחד בכלל, אלא שתי מילים שלמות שנדבקו זו לזו, כמו רמז ואור שנעשו רמזור.
תצורת המילים בעברית מתבססת על אותיות השורש, והכרתה משמשת להבנת הנקרא, לחיפוש במילון ולכתיב נכון.
