נדב כץלמידה ברמה אחרת
לשון · עד סוף כיתה ו׳
המערכת הלשונית · השם

שתי מילים, שם אחד

בית הספר. מערכת השעות. רשימת הציוד. שלושת הצירופים האלה בנויים אותו דבר: שני שמות עצם שנצמדו זה לזה ומתפקדים יחד כשם אחד. הצירוף הזה נקרא סמיכות, המילה הראשונה בו נקראת נסמך והשנייה סומך. יש בו שני דברים שכדאי לדעת, ושניהם מקור לטעויות: הנסמך משנה את צורתו, וה״א היידוע נדבקת דווקא לסומך. בדף הזה נסדר את שניהם.

מעבדת הסמיכות בחרו שתי מילים, וראו איזו צורה מקבל הנסמך

בחרו מילה ראשונה ומילה שנייה, והמעבדה תבנה מהן סמיכות ותסביר איזו צורה קיבל הנסמך. אפשר לצרף כל מילה עם כל מילה: הכלל הצורני עובד גם בצירופים מפתיעים.

המילה הראשונה, שתיעשה נסמך

המילה השנייה, הסומך

ה״א היידוע לא יושבת במקום שמצפים לו. הרבה ילדים כותבים "הבית ספר", כי זה מה שהאוזן שומעת: מילה אחת ארוכה שצריך ליידע מקדימה. אבל בסמיכות ה״א היידוע נצמדת למילה השנייה, לסומך: בית הספר. אותו כלל בדיוק עובד במלחמת העצמאות ובכתבי קודש. מי שיודע איפה יושבת ה״א היידוע כבר יודע חצי מן הנושא.

מבט מקרוב

נסמך, סומך, ומי מהם משתנה

נפרק צירוף אחד לגורמים ונראה מה קורה בו. המבנה הזה הוא רצף של שני שמות עצם, הקשורים זה לזה בקשר סמנטי ודקדוקי (נסמך וסומך), ומתפקדים כשם עצם בהקשרים שונים. שימו לב מי משנה את צורתו ומי לא:

נסמך משתנה · סומך נשאר · היידוע על הסומך
מלחמתנסמךהיה מלחמה העצמאותסומךכאן יושבת ה״א היידוע
שתי המילים יחד מתפקדות כשם עצם אחד
הצירוף בנוי משני שמות עצם זה אחר זה. הראשון נקרא נסמך, השני סומך. הנסמך הוא זה שמשנה את צורתו: מלחמה נעשית מלחמת. הסומך אינו משתנה כלל, ואם רוצים ליידע את הצירוף, ה״א היידוע מצטרפת דווקא אליו: מלחמת העצמאות, ולא הַמלחמת עצמאות.
נכיר צעד אחר צעד

שישה כללים שמכסים את הנושא

ארבעה כרטיסים לצורת הנסמך לפי מין ומספר, אחד ליידוע ואחד לריבוי. אחרי שישה אלה תוכלו לבנות סמיכות מכל שתי מילים ולדעת אם היא מיודעת או לא.

1

זכר יחיד: האותיות נשארות

בשם עצם בזכר יחיד הנסמך נראה בדרך כלל כמו המילה החופשית: עכבר ← עכבר הכפר. מה שמסמן כאן את הסמיכות הוא המקום, לא האותיות: המילה יושבת ממש לפני שם עצם אחר. לפעמים משתנה רק הניקוד ולא הכתיב, כמו בַּיִת שנעשה בֵּית הספר.

2

זכר רבים: ־ים נעשית ־י

זהו השינוי הבולט ביותר. סיומת הרבים ־ים יורדת, ובמקומה באה ־י: ספרים ← ספרי ילדים, פרחים ← פרחי בר, גשמים ← גשמי חורף.

3

נקבה יחיד: ־ה נעשית ־ת

שם עצם בנקבה שמסתיים ב־ה מחליף אותה ב־ת כשהוא נסמך: מלחמה ← מלחמת העצמאות, רכישה ← רכישת ציוד, עוגה ← עוגת שוקולד. זה הכלל שהכי כדאי לזכור, כי הוא חוזר בכל רשימה ובכל כותרת.

4

נקבה רבים: ־ות לא זזה

סיומת הרבים של הנקבה, ־ות, אינה משתנה כלל. חנויות ← חנויות הרחוב, מסיבות ← מסיבות הכיתה. הנסמך נראה בדיוק כמו המילה החופשית, ורק המקום מגלה שזו סמיכות. גם ספרות הילדים בנוי כך.

5

יידוע הסמיכות

כדי ליידע סמיכות מוסיפים ה״א לסומך בלבד: מלחמת העצמאות, אנשי העיר, עכבר הכפר. הנסמך לעולם אינו מקבל ה״א. לכן הבית ספר אינה צורה קיימת, והצורה היא בית הספר. כשהסומך מיודע, כל הצירוף מיודע.

6

ריבוי הסמיכות

כשרוצים לרבות סמיכות, מרבים את הנסמך, כי הוא הראש של הצירוף. ספר ילדים אחד, ורבים הם ספרי ילדים. גשם חורף אחד, ורבים הם גשמי חורף. הסומך אינו נוגע בזה. אגב, יש גם סמיכות של שם תואר ושם עצם שכולה מתפקדת כתואר: גבה קומה, יפת עיניים.

ספרים ← ספרי ילדים
נסמך בזכר רבים
סיומת הרבים ־ים נופלת ובמקומה ־י. זהו השינוי הבולט ביותר בנסמך.
מלחמה ← מלחמת העצמאות
נסמך בנקבה יחיד
סיומת ־ה של הנקבה נעשית ־ת, וה״א היידוע עוברת אל המילה השנייה.
נפתור יחד

שלוש דוגמאות מתוך רשומה

הסמיכות צמודה לסוגת הרשומה, כלומר לרשימות ולטבלאות: מערכת שעות, רשימת ציוד, תוכן עניינים. הסיבה פשוטה: הסמיכות מאפשרת למסור מידע רב בקיצור. לכן שלוש הדוגמאות כאן לקוחות מרשומות שאתם מכירים.

דוגמה 1ברשימת הציוד לטיול כתוב "בקבוקים של מים". איך מקצרים?
  1. מזהים שני שמות עצם: בקבוקים, מים. אפשר לחבר אותם לסמיכות.
  2. קובעים מי הנסמך: הראשון, בקבוקים. הוא זה שישנה את צורתו.
  3. מחילים את הכלל: בקבוקים הוא זכר רבים, ולכן סיומת ־ים נעשית ־י.
  4. התוצאה: בקבוקי מים. שתי מילים במקום שלוש, וזו בדיוק תכליתה של הרשומה.
דוגמה 2בתוכן העניינים כתוב "רשימה + הציוד". איפה תשב ה״א היידוע?
  1. מזהים את הנסמך: רשימה, נקבה יחיד המסתיימת ב־ה.
  2. משנים את צורתו: ־ה נעשית ־ת, ומתקבל רשימת.
  3. ממקמים את היידוע: ה״א היידוע נצמדת לסומך בלבד, ולכן היא נשארת על הציוד.
  4. התוצאה: רשימת הציוד. הצורה "הרשימת ציוד" אינה קיימת בעברית.
דוגמה 3במערכת השעות יש "שיעור של בית". איך אומרים זאת ברבים?
  1. בונים קודם ביחיד: שיעור בית. הנסמך שיעור הוא זכר יחיד ואינו משנה אותיות.
  2. מחליטים מי מתרבה: מרבים את הנסמך, כי הוא ראש הצירוף. הסומך נשאר כמו שהוא.
  3. מחילים את כלל הרבים: שיעורים נעשה שיעורי, כי ־ים נעשית ־י.
  4. התוצאה: שיעורי בית, ולא "שיעור בתים". זהו ריבוי הסמיכות.
תרגלו ובדקו את עצמכם

תרגול בשלוש רמות

ניקוד: 0 / 0

הרמה הראשונה בודקת שאתם מזהים סמיכות ויודעים מי בה נסמך ומי סומך. השנייה עוסקת בצורת הנסמך לפי מין ומספר. השלישית ביידוע, בריבוי וברשומות. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו.

לוח המשחק

דרכים לתרגל את הדף הזה

המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.

0%
שליטה
0חדש
0בלימוד
0בחזרה
0שולט

הנקודות שכדאי לזכור

  • 1סמיכות: רצף של שני שמות עצם שמתפקדים יחד כשם אחד. הראשון נסמך, השני סומך.
  • 2הנסמך משתנה, הסומך לא. כל השינוי הצורני קורה במילה הראשונה.
  • 3זכר רבים: ־ים נעשית ־י. ספרים ← ספרי ילדים.
  • 4נקבה יחיד: ־ה נעשית ־ת. מלחמה ← מלחמת העצמאות.
  • 5נקבה רבים וזכר יחיד: האותיות אינן משתנות. חנויות הרחוב, עכבר הכפר.
  • 6יידוע: ה״א היידוע נצמדת לסומך. בית הספר, ולא הבית ספר.
  • 7ריבוי: מרבים את הנסמך. שיעור בית ← שיעורי בית.
מן המילה החופשית אל הנסמך
המילה החופשיתמין ומספרמה קורה לסיומתהסמיכות
עכברזכר יחידאין שינוי באותיותעכבר הכפר
ספריםזכר רבים־ים נעשית ־יספרי ילדים
פרחיםזכר רבים־ים נעשית ־יפרחי בר
מלחמהנקבה יחיד־ה נעשית ־תמלחמת העצמאות
רכישהנקבה יחיד־ה נעשית ־תרכישת ציוד
חנויותנקבה רבים־ות אינה משתנהחנויות הרחוב
מפתח פתרונות (תרגול)

    היי! גללו למטה ואני אלווה אתכם. נתחיל מן הטעות הכי נפוצה בנושא הזה.

    תצוגת דף עבודה כל השאלות פתוחות, בלי מענה אינטראקטיבי