מי עשה את זה, ואיך יודעים
שתי השאלות כבר נשאלו לפניכם, ועכשיו נראה אם הן עובדות אצלכם לבד. פותחים בשולחן הגהה שבו אתם פוסקים על שמונה משפטים אם ההתאם בהם תקין, והפסיקה שלכם נבדקת במכה אחת. אחריו שש תזכורות בנות שורה, ומשם אל 24 שאלות שהמלכודות בהן נעשות מתוחכמות יותר: בתחילה זיהוי הפועל, אחר כך מלכודת הסדר ומלכודת המילה ״את״, ובאחרון משפט שעושה הפעולה מסתתר בתוכו או נעדר ממנו לגמרי. הפעלים והמשפטים כאן כולם מוכרים לכם מדף הלימוד.
אותו משפט, שלושה סדרים, ואותו מי שאפה. ״הילדים אפו את העוגה״, ״אפו הילדים את העוגה״, ״את העוגה אפו הילדים״. שלוש פעמים זזה המילה הילדים, ובכל שלוש הפעמים היא עדיין מי שאפה. אילו המקום היה קובע, היינו מקבלים שלוש תשובות שונות למשפט אחד. כל התרגול שלמטה הוא בעצם תרגיל אחד שחוזר: להתעלם מן המקום ולבדוק מי מתאים לפועל.
מסלול ההכרעה, בארבעה צעדים
כשמגיעה שאלה, לא מנחשים לפי המילה הראשונה. עוברים בארבעה צעדים קבועים, תמיד באותו סדר. הצעד הראשון מוצא את הפועל, השני שואל מי עשה, השלישי מכריע בהתאם כשיש יותר ממועמד אחד, והרביעי פוסל את מי שאינו יכול להיות עושה הפעולה בכלל. הצעד הרביעי הוא הקצר מכולם והוא שמציל, מפני שהמילה ״את״ מוציאה מועמד מן המרוץ בשנייה אחת:
- 1 מה נעשה כאן? תיקנה. אפשר לומר גם מתקנת וגם תתקן, ולכן זה הפועל
- 2 מי עשה אותה? שני מועמדים בלבד: הגננת והברז. אתמול אינו מועמד
- 3 מי מתאים לפועל? תיקנה בנקבה יחיד. הגננת נקבה יחיד, הברז זכר יחיד
- 4 יש מילה שאפשר לפסול מיד? כן. הברז עומד אחרי ״את״, ולכן הפעולה נעשתה בו
שש כרטיסיות תזכורת
אין כאן שיעור נוסף. שש שורות, ובכל אחת עניין שהורחב שם לעומקו. קראו פעם אחת. משפט שלא תדעו מי עושה בו, הדרך כתובה כאן. את השמות המקובלים של חלקי המשפט אין כאן, בדיוק כמו בדף הלימוד; הם מחכים לכם בחטיבת הביניים.
מה בכלל מחפשים
שני דברים, ותמיד בסדר הזה. מה נעשה כאן? התשובה היא הפעולה. מי עשה אותה? התשובה היא עושה הפעולה. מן הפועל קל יותר להתחיל, ולכן מתחילים ממנו.
איך מזהים פועל
הפועל הוא המילה שאפשר לומר אותה גם בעבר, גם בהווה וגם בעתיד: תיקנה, מתקנת, תתקן. שם עצם אינו מתנהג כך, ולכן המבחן הזה מפריד ביניהם מהר.
ההתאם מכריע
הפועל מתאים לעושה הפעולה במין ובמספר. כשיש במשפט שני מועמדים, בודקים איזה מהם מתאים. ב״אתמול תיקנה הגננת את הברז״ הפועל בנקבה יחיד, והברז זכר יחיד, ולכן הוא יוצא מן המרוץ.
מלכודת הסדר
עושה הפעולה אינו חייב לפתוח את המשפט. ״אתמול תיקנה הגננת את הברז״ תקין בדיוק כמו ״הגננת תיקנה את הברז אתמול״. המקום התחלף, ומי שעשה לא התחלף.
מלכודת ״את״
אחרי המילה ״את״ עומד תמיד מקבל הפעולה, כלומר מי שהפעולה נעשתה בו. לכן היא הסימן המהיר ביותר בדף: היא פוסלת מועמד אחד עוד לפני שבדקתם התאם.
כשעושה הפעולה מסתתר
לפעמים אין לו מילה משלו. יש שהוא חבור בתוך הפועל, והסיומת היא שמסגירה מי הוא, ויש שהמשפט כתוב בסביל ואז הוא נעדר ממנו לגמרי. בשני המקרים אל תחפשו אותו בין המילים, ובדקו מה הפועל עצמו מוסר.
שלוש דוגמאות פתורות, לפני שאתם לבד
שלוש הדוגמאות האלה עובדות על משפט אחד מן הדף, כדי שתראו את אותה דרך עבודה משלושה כיוונים: פעם מנתחים אותו בסדר הרגיל, פעם מנתחים אותו אחרי שהסדר התהפך, ופעם מפיקים אותו בעצמכם. שאר המשפטים מחכים לכם בתרגול.
- מה נעשה כאן? תיקנו. אפשר לומר גם מתקנת וגם תתקן, ולכן תיקנה היא הפעולה.
- מי עשה אותה? שני מועמדים בלבד, הגננת והברז.
- בודקים התאם: ״תיקנה״ בנקבה יחיד. הגננת נקבה יחיד, והברז זכר יחיד.
- פוסלים: הברז גם עומד אחרי ״את״, ולכן ממילא הפעולה נעשתה בו.
- הפעולה: תיקנה. עושה הפעולה: הגננת. מקבל הפעולה: הברז.
- הפעולה: תיקנה. היא לא זזה, ורק המקום שלה במשפט השתנה.
- המלכודת: המשפט פותח ב״את הברז״, והעין רוצה לומר שהברז עשה משהו.
- אבל ״את״ כבר ענתה: מי שעומד אחריה הוא מי שהפעולה נעשתה בו, ולעולם לא מי שעשה אותה.
- ומה עם ״אתמול״? היא מוסרת מתי, ולא מי.
- אותה תשובה בדיוק כמו בדוגמה הראשונה. הסדר השתנה, התשובה לא.
- מזהים את עושה הפעולה: הגננת. נקבה, יחיד.
- מתאימים אליו את הפועל: הפועל חייב לבוא בנקבה יחיד.
- בודקים אפשרויות: ״תיקנו״ הוא רבים; ״תיקן״ הוא זכר יחיד; ״מתקנים״ הוא רבים. אף אחד מהם אינו מתאים.
- הגננת תיקנה את הברז. כך מפיקים משפט תקין: מזהים את עושה הפעולה, ומתאימים אליו את הפועל.
תרגול מדורג בארבע רמות
הרמה הראשונה מבקשת רק לזהות: מה הפועל, מי עשה, ומה עושות שאר המילים. השנייה היא שתי המלכודות, הסדר והמילה ״את״. השלישית עוברת למבחן ההתאם ולהפקה של משפטים תקינים משלכם. הרביעית היא מקרי הגבול: עושה פעולה שמסתתר בתוך הפועל, משפט סביל שאין בו עושה פעולה כלל, ומילה שמתאימה לפועל במין ובמספר ובכל זאת אינה מי שעשה. בכל שאלה שתטעו בה, ההסבר מראה איזה משני הצעדים דילגתם עליו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה לוקחים מכאן
- 1מתחילים תמיד מן הפועל. הוא המילה שאפשר לומר אותה בעבר, בהווה ובעתיד.
- 2המקום אינו מעיד. עושה הפעולה יכול לעמוד בהתחלה, באמצע או בסוף, ולפעמים אין לו מילה בכלל.
- 3ההתאם מכריע, אבל רק בין מועמדים. קודם שואלים מי עשה, ואז בודקים מי מתאים.
- 4״את״ פוסלת בשנייה. מי שעומד אחריה הוא מי שהפעולה נעשתה בו.
- 5מילה של זמן או של מקום אינה עושה דבר, גם כשהיא פותחת את המשפט.
- 6יש משפטים שאין בהם עושה פעולה, ובסביל זה לא ליקוי אלא בחירה של הכותב.
| התפקיד | השאלה ששואלים | הסימן שמסגיר אותו |
|---|---|---|
| הפעולה | מה נעשה כאן? | אפשר לומר אותה גם בעבר, גם בהווה וגם בעתיד |
| עושה הפעולה | מי עשה אותה? | מתאים לפועל במין ובמספר, ויכול לעמוד בכל מקום |
| מקבל הפעולה | במי נעשתה הפעולה? | עומד אחרי המילה ״את״ |
| מוסיף מידע | מתי? איפה? | מוסר זמן או מקום, ואינו עושה דבר |
שתי המלכודות, כדי שלא תיפלו בהן שוב: הראשונה היא הסדר. ״בחצר שיחקו התלמידים״ תקין בדיוק כמו ״התלמידים שיחקו בחצר״, והמילה הראשונה אינה מבטיחה דבר. השנייה היא ההתאם לבדו: ב״הכלב נבח כל הלילה״ גם ״הלילה״ הוא זכר יחיד כמו הפועל, ובכל זאת הלילה לא נבח. ההתאם מכריע בין מועמדים, והשאלה ״מי עשה?״ היא שקובעת מי בכלל מועמד. את שמות חלקי המשפט לא למדנו כאן כלל; הם מחכים בחטיבת הביניים.
