מה נעשה, ומי עשה
כמעט כל משפט שאתם קוראים בנוי סביב פועל, והפועל הזה מספר מה נעשה. מיד אחריו מגיעה השאלה השנייה, והיא החשובה: מי עשה את זה? ברוב המשפטים התשובה קלה, אבל עברית אוהבת לשחק בסדר המילים. ב״את העוגה אפו הילדים״ מי שאפה עומד דווקא בסוף. בדף הזה נלמד שתי שאלות קבועות, ומבחן אחד שמכריע כשהעין מתבלבלת: ההתאם בין הפועל לבין מי שעשה את הפעולה.
את העוגה אפו הילדים. קראו את המשפט הזה שוב ושאלו: מי אפה? העין רוצה לענות ״העוגה״, מפני שהיא ראשונה, אבל עוגה אינה אופה דבר. מי שאפה הם הילדים, והם יושבים בסוף המשפט. בעברית המקום אינו מעיד, ולכן צריך מבחן אחר.
שתי שאלות, ומבחן אחד שמכריע
כשמנתחים משפט פועלי שואלים תמיד באותו סדר. ראשונה: מה נעשה כאן? התשובה היא הפעולה, כלומר הפועל. שנייה: מי עשה אותה? התשובה היא עושה הפעולה. אם שתי התשובות ברורות, סיימתם. ואם העין מתלבטת, יש מבחן: הפועל בעברית מתאים במין ובמספר למי שעשה את הפעולה. ב״קטפה סבתא תפוזים״ הפועל בנקבה יחיד, ולכן הוא מדבר על סבתא ולא על התפוזים שהם רבים. שימו לב גם למילה ״את״: היא מסמנת תמיד את מי שהפעולה נעשתה בו, ולעולם לא את מי שעשה אותה. בחטיבת הביניים תפגשו שמות אחרים לחלקים האלה; כאן נקרא להם הפעולה, עושה הפעולה ומקבל הפעולה.
שישה דברים שכדאי לדעת
שלושת הכרטיסים הראשונים בונים את השיטה, ושלושת האחרונים מזהירים מפני שלוש המלכודות הנפוצות: הסדר, המילה ״את״, ועושה פעולה שאינו נמצא במשפט.
מהו משפט פועלי
משפט שהמילה המרכזית בו היא פועל, והוא מספר מה נעשה: הכלב נבח, הגננת תיקנה, הילדים אפו. כמעט כל סיפור וכל ידיעה בנויים ממשפטים כאלה.
שתי השאלות
מה נעשה כאן? התשובה היא הפעולה. מי עשה אותה? התשובה היא עושה הפעולה. תמיד בסדר הזה, מפני שקל יותר למצוא את הפועל, ומן הפועל מגיעים אל השאר.
ההתאם מכריע
הפועל מתאים לעושה הפעולה במין ובמספר. ״התלמידות שיחקו״ ולא ״שיחק״. לכן, כשלא בטוחים, בודקים איזו מילה במשפט מתאימה לפועל, וזו התשובה.
מלכודת הסדר
עושה הפעולה אינו חייב לפתוח את המשפט. ״בחצר שיחקו התלמידים״ תקין בדיוק כמו ״התלמידים שיחקו בחצר״. המקום התחלף; מי שעשה לא התחלף.
מלכודת ״את״
המילה ״את״ מסמנת את מקבל הפעולה. במשפט ״את המבחנים חילקה המורה״ המבחנים חולקו, והמורה חילקה. מי שעומד אחרי ״את״ לעולם אינו עושה הפעולה.
כשעושה הפעולה מסתתר
לפעמים אין לו מילה משלו. ב״הלכנו הביתה״ הוא חבור בתוך הפועל, ואנחנו יודעים מן הסיומת שמדובר באנחנו. ובכותרת ״נמצא ארנק״ הוא נעדר לגמרי, מפני שהמשפט נכתב בסביל.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות: ניתוח רגיל, ניתוח של משפט שמנסה להטעות, והפקה של משפט תקין משלכם.
- מה נעשה כאן? תיקנו. הפעולה היא תיקנה.
- מי עשה? מחפשים מילה שמתאימה לפועל. ״תיקנה״ בנקבה יחיד, והגננת היא נקבה יחיד.
- מה עם ״את הברז״? אחרי ״את״ עומד מקבל הפעולה. הברז תוקן, הוא לא תיקן.
- ומה עם ״אתמול״? מילה שמוסיפה מידע על הזמן, ולא על מי עשה.
- הפעולה: תיקנה. עושה הפעולה: הגננת.
- הפעולה: חילקה.
- המלכודת: המשפט פותח ב״את המבחנים״, והעין רוצה לומר שהם עשו משהו. אבל הם באים אחרי ״את״.
- המבחן: ״חילקה״ בנקבה יחיד. ״המבחנים״ הם רבים ואינם מתאימים; המורה מתאימה.
- הפעולה: חילקה. עושה הפעולה: המורה. ומקבל הפעולה, שפתח את המשפט, הוא המבחנים.
- מזהים את עושה הפעולה: התלמידות. נקבה, רבות.
- מתאימים אליו את הפועל: הפועל חייב להיות בנקבה רבות.
- בודקים אפשרויות: ״שיחק״ הוא זכר יחיד; ״שיחקה״ הוא נקבה יחיד; ״משחק״ הוא זכר יחיד. אף אחד מהם אינו מתאים.
- התלמידות שיחקו בחצר. כך מפיקים משפט תקין: מזהים את עושה הפעולה, ומתאימים אליו את הפועל.
תרגול אינטראקטיבי
שלוש רמות: קודם שתי השאלות, אחר כך הסדר וההתאם, ולבסוף הפקה של משפטים תקינים משלכם.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1משפט פועלי: המילה המרכזית בו היא פועל, והוא מספר מה נעשה.
- 2שתי שאלות, בסדר הזה: מה נעשה כאן, ואחר כך מי עשה.
- 3ההתאם מכריע: הפועל מתאים לעושה הפעולה במין ובמספר.
- 4הסדר אינו מעיד: עושה הפעולה יכול לעמוד בהתחלה, באמצע או בסוף.
- 5אחרי ״את״ עומד תמיד מקבל הפעולה, ולעולם לא עושה הפעולה.
- 6לפעמים הוא מסתתר: בתוך הפועל (״הלכנו״), או נעדר לגמרי כשהמשפט סביל (״נמצא ארנק״).
| המשפט | הפעולה | מין ומספר של הפועל | עושה הפעולה | איפה הוא עומד |
|---|---|---|---|---|
| הילדים אפו את העוגה | אפו | זכר, רבים | הילדים | בפתח המשפט |
| את העוגה אפו הילדים | אפו | זכר, רבים | הילדים | בסוף, אחרי מקבל הפעולה |
| קטפה סבתא תפוזים | קטפה | נקבה, יחיד | סבתא, ולא התפוזים שהם רבים | מיד אחרי הפועל |
| את המבחנים חילקה המורה | חילקה | נקבה, יחיד | המורה | בסוף, ואחרי ״את״ עומד מקבל הפעולה |
| בחצר שיחקו התלמידים | שיחקו | רבים | התלמידים | אחרי תיאור המקום |
| הלכנו הביתה | הלכנו | מדברים, רבים | אנחנו | אין לו מילה משלו; הוא חבור בתוך הפועל |
| ומקרה אחד שאין בו עושה פעולה כלל: ״נמצא ארנק בחצר בית הספר״. המשפט כתוב בסביל, ולכן מי שמצא את הארנק פשוט אינו בתוכו. אל תחפשו אותו במשפט; שאלו את עצמכם למה הכותב ויתר עליו. | ||||
