ניב או פתגם, ומה הוא אומר
את הניבים והפתגמים כבר פגשתם בארון שבדף הלימוד, וכאן הבדיקה מחליפה את ההסבר. פותחים בשולחן מיון: מחלקים את שנים עשר הביטויים לניבים ולפתגמים, והמענה מגיע רק כשסיימתם. אחר כך שש כרטיסיות תזכורת, ואז ארבעה סטים של שש שאלות: מה הביטוי אומר, איזה ביטוי מתאים למצב, איך הוא משמש בתוך משפט, ומאין הוא בא. כל ביטוי כאן נלקח מן הרשימה שבדף הלימוד.
שאלה אחת מכריעה כמעט הכול: האם זה משפט שלם? "נחבא אל הכלים" אינו משפט שלם, כי חסר בו מי נחבא. הוא נכנס לתוך משפט, ואין להבין אותו כפשוטו, ולכן הוא ניב. פתגם, לעומתו, אפשר לומר לבד, והוא מלמד לקח. בכל שאלה שלמטה כדאי להתחיל באותה בדיקה, ורק אחריה לשאול מה הביטוי אומר.
סדר הבדיקה, בשלושה צעדים
כשמגיעה שאלה, לא מנחשים. עוברים שלושה צעדים, תמיד באותו סדר. הראשון שואל אם זה משפט שלם, השני מה הביטוי אומר, והשלישי אם הוא מתאים למה שקורה במשפט. בצעד השלישי מגלים שביטוי נכון יכול להיאמר במקום הלא נכון, ולכן עליו לא מדלגים:
- 1 משפט שלם? הביטוי לבדו אינו משפט, והוא יושב בתוך המשפט. ניב
- 2 מה הוא אומר? אדם צנוע, שממעיט בערך עצמו ואינו מתבלט
- 3 מתאים למה שקורה כאן? עבד קשה מכולם, ולא עמד במרכז. כן, מתאים
שש כרטיסיות תזכורת
אין בכרטיסיות ביטוי חדש, ואין בהן משמעות של אף ביטוי מן התרגול. כל אחת מכווצת כלל אחד לכמה שורות. די בקריאה אחת.
ניב
צירוף קבוע שאין להבין כפשוטו. הוא נכנס לתוך משפט, ובלי משפט סביבו הוא אינו אומר דבר.
פתגם
משפט שלם שמביע אמת כללית, ובא ללמד לקח או לתת עצה, אזהרה או הנחיה להתנהגות טובה.
ההקשר מכריע
אותן מילים יכולות להיאמר גם כפשוטן. קוראים את כל המשפט, ורק אחר כך מחליטים אם יש בו ניב.
הצורה קבועה
בניב ובפתגם לא מחליפים מילה במילה אחרת, גם כשהמשמעות שלהן קרובה. מי שמחליף מילה שובר את הביטוי, ומה שנשאר כבר אינו אותו ניב או אותו פתגם.
מקור
רוב הביטויים באו מן המקורות היהודיים. בדף הלימוד נכתב מקור רק כשהוא ודאי, ולכן שאלת מקור נשאלת כאן רק על ביטויים שהמקור שלהם נכתב שם.
ביטוי שלא פגשתם
קודם בודקים אם המשמעות הפשוטה של המילים מתאימה למשפט. אם היא מוזרה, כנראה לפניכם ניב, והמשפט שסביבו יעזור לכם להבין את כוונתו.
שלוש דוגמאות פתורות, לפני שאתם לבד
שלוש הדוגמאות עובדות על ביטוי אחד, כדי שתראו את אותה דרך עבודה משלושה כיוונים: פעם מבינים אותו בתוך משפט, פעם מתקנים צורה שנשברה, ופעם בודקים מאין הוא בא. אחד עשר הביטויים האחרים מחכים לכם בתרגול.
- צעד 1, משפט שלם? "נחבא אל הכלים" לבדו אינו משפט. הוא חלק מן המשפט, ולכן זה ניב.
- צעד 2, מה הוא אומר: אדם צנוע, שממעיט בערך עצמו ואינו מתבלט.
- צעד 3, מתאים למשפט? הוא עבד קשה, ובכל זאת לא עמד במרכז. כן, זה מתאים.
- נאמר עליו שהוא צנוע: עשה הרבה, ולא דחף את עצמו קדימה.
- מזהים את הביטוי: זה ניסיון לכתוב את הניב נחבא אל הכלים.
- בודקים את הצורה: המילה נחבא הוחלפה במילה הסתתרה.
- שואלים אם זה מותר: לא. הצורה של ניב קבועה, וגם מילה קרובה במשמעות שוברת אותו.
- הצורה הנכונה: היא נחבאה אל הכלים.
- חוזרים לארון שבדף הלימוד: שם נכתב המקור של כל ביטוי שהמקור שלו ודאי.
- קוראים את המקור: ספר שמואל א, פרק י.
- לא צריך יותר מזה: כאן לומדים את הביטוי ואת שם הספר, ולא את הסיפור כולו.
- הביטוי בא מספר שמואל, ספר מספרי המקרא.
תרגול מדורג בארבע רמות
הרמה הראשונה בודקת מה הביטוי אומר. השנייה שמה לפניכם מצב או משפט, ושואלת איזה ביטוי מתאים לו. השלישית עוסקת בשימוש: למי ומתי אומרים את הביטוי, ומתי אותן מילים נאמרות כפשוטן. הרביעית היא רמת האתגר: מאין הביטויים באו, ובאיזה משפט ניב מתאים ובאיזה לא. אם טעיתם, פתחו את הרמז, חזרו לשלושת הצעדים ונסו שוב.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה לוקחים מכאן
- 1קודם שואלים אם זה משפט שלם. השאלה הזאת לבדה מבדילה כמעט תמיד בין ניב לפתגם.
- 2ניב אין להבין כפשוטו, והמשפט שסביבו עוזר להבין את כוונתו.
- 3פתגם מלמד לקח. לכן הוא מתאים רק למצב שהלקח הזה שייך אליו.
- 4הצורה קבועה. מילה שהוחלפה, גם במילה קרובה, שוברת את הביטוי.
- 5שימוש שגוי נשמע מוזר גם כשכל מילה בו נכונה. בודקים אם הביטוי מתאים למה שקרה.
- 6מקור נטען רק כשיודעים אותו. ושם הספר מספיק: את הטקסט העתיק כולו לומדים בשיעורים אחרים.
| הצעד | השאלה ששואלים | מה עושים עם התשובה |
|---|---|---|
| 1. משפט שלם? | אפשר לומר את הביטוי לבד, והוא מלמד לקח? | אם כן, זה פתגם. אם הוא צריך משפט סביבו, זה ניב |
| 2. משמעות | מה הביטוי אומר, ולא מה שהמילים מציירות? | נזכרים בארון שבדף הלימוד, או נעזרים במשפט שסביבו |
| 3. התאמה | המשמעות מתאימה למה שקורה כאן? | אם לא, הביטוי נאמר במקום הלא נכון, גם כשכל מילה בו נכונה |
