מי עשה, ומי מקבל
שני משפטים יכולים לספר על אותו אירוע בדיוק ולהיראות שונים לגמרי. ״העירייה חנכה מתנ״ס חדש״ ו״נחנך מתנ״ס חדש״ מדווחים על אותה חנוכה, אבל רק באחד מהם כתוב מי חנך. ההבדל הזה נקרא פעיל וסביל, והוא לא קישוט: הוא קובע איזה מידע מגיע אליכם ואיזה מידע נשאר בחוץ. בדף הזה נלמד לזהות את שתי הצורות, למצוא בכל משפט את עושה הפעולה, ולהבין מדוע דווקא כותרות בעיתון אוהבות כל כך את הסביל.
שלוש מילים, וכל השאלה נעלמה. כותרת בעיתון כותבת ״נחנך מתנ״ס חדש״ ולא מספרת מי חנך. זה לא שכחה ולא חיסכון בדיו. הכותב בחר בצורת הסביל, וצורת הסביל מרשה לו לדלג על עושה הפעולה. קורא זהיר שם לב לכך ושואל את עצמו: מי עשה כאן את הפעולה, ולמה לא כתוב?
שני זוגות משפטים, ומה קרה ביניהם
במשפט פעיל הנושא הוא עושה הפעולה: העירייה חנכה, המנהלת ציינה. במשפט סביל הנושא הוא מי שהפעולה נעשתה בו: המתנ״ס נחנך, הנער צוין. שימו לב לשלושה דברים שקורים בבת אחת כשעוברים מן הפעיל אל הסביל: מקבל הפעולה עולה לראש המשפט, הפועל מחליף צורה, ועושה הפעולה או נעלם או יורד אל הצירוף ״על ידי״. ודבר אחד קטן ובולט נעלם תמיד: המילה ״את״. היא מסמנת את מקבל הפעולה, ובמשפט סביל אין לה מה לעשות, כי מקבל הפעולה כבר יושב בראש. לכן ״את״ היא הסימן הזול והמהיר ביותר: אם היא שם, הפועל פעיל.
שישה דברים שכדאי לדעת
שישה כרטיסים קטנים. הראשונים שלושה מלמדים מה ההבדל בין הצורות, ושלושת האחרונים מלמדים איך מזהים ולמה בכלל טורחים.
פעיל: הנושא עושה
במשפט פעיל, מי שעומד בראש המשפט הוא גם מי שעשה את הפעולה. הגנן שתל את העץ; הכיתה קישטה את הלוח. שואלים ״מי עשה?״ ומקבלים תשובה מיד.
סביל: הנושא מקבל
במשפט סביל, מי שעומד בראש הוא מי שהפעולה נעשתה בו. העץ נשתל; הלוח קושט. העץ אינו שותל כלום, שותלים אותו. זו כל ההבחנה.
המשמעות לא זזה
״הכיתה קישטה את הלוח״ ו״הלוח קושט על ידי הכיתה״ מדווחים על אותו אירוע. מה שהשתנה הוא נקודת המבט: על מי המשפט מדבר קודם. הפעולה עצמה זהה.
שני מבחנים קצרים
מבחן ״את״: אם אחרי הפועל בא ״את״, הפועל פעיל. מבחן ״על ידי״: אם אפשר להוסיף ״על ידי מישהו״ בלי לשבור את המשפט, הפועל סביל.
הבניינים, בקצרה
צורות הפעיל הן בבניינים קל, פיעל והפעיל, וצורות הסביל בבניינים פועל, הופעל ולעתים נפעל. שימו לב למילה ולעתים: לא כל נפעל הוא סביל. ״דני נכנס לכיתה״ בנוי בנפעל, ודני נכנס בעצמו.
למה הכותרת בוחרת בסביל
כותרת עיתון חייבת להיות קצרה. הסביל מרשה לה לוותר על עושה הפעולה, ולכן ״נחנך מתנ״ס חדש״ מסתדרת בשלוש מילים. הרווח הוא מקום; המחיר הוא מידע חסר, וכדאי לשים לב אליו.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות, צעד אחר צעד: הפיכה מפעיל לסביל, קריאה של כותרת אמיתית, והחזרה של עושה הפעולה שנעלם. אותם צעדים בדיוק יעבדו לכם בכל שאלה.
- מוצאים את עושה הפעולה: מי סלל? הפועלים.
- מוצאים את מקבל הפעולה: מה נסלל? הכביש. הוא מסומן במילה ״את״.
- מעלים את מקבל הפעולה לראש: ״הכביש...״, ומוחקים את ״את״.
- מחליפים את צורת הפועל: סללו הופך לנסלל, והוא מתאים עכשיו לכביש ביחיד זכר.
- הכביש נסלל. ואם רוצים לשמור על הפועלים: הכביש נסלל על ידי הפועלים.
- מזהים את הצורה: נמצא הוא סביל. אפשר להוסיף ״על ידי מישהו״ והמשפט נשאר תקין.
- שואלים מי הנושא: הארנק. והארנק, כמובן, לא מצא דבר.
- שואלים מי עשה את הפעולה: המוצא. והוא אינו בכותרת.
- הכותרת מוסרת שנמצא ארנק, ולא מי מצא אותו. זה בדיוק הרווח שהסביל נותן לכותרת, וזה בדיוק המידע שחסר לקורא.
- מזהים: נשטפו הוא סביל, והנושא ״החלונות״ הוא מקבל הפעולה.
- מחפשים את עושה הפעולה: המשפט אינו מוסר אותו, ולכן אנחנו נאלצים להוסיף אותו.
- מציבים אותו בראש: נניח שהיו אלה התלמידים.
- מחזירים את ״את״: מקבל הפעולה יורד ממקומו ומקבל את הסימן שלו.
- התלמידים שטפו את החלונות. שימו לב: בהפיכה הזאת הוספנו מידע שלא היה בטקסט, וזו סיבה טובה לזכור שהסביל הסתיר משהו.
תרגול אינטראקטיבי
שלוש רמות: קודם זיהוי של הצורה, אחר כך מעקב אחרי עושה הפעולה, ולבסוף הפיכה בין הצורות וקריאת כותרות. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1פעיל: הנושא הוא עושה הפעולה. הגנן שתל את העץ.
- 2סביל: הנושא הוא מי שהפעולה נעשתה בו. העץ נשתל.
- 3המשמעות נשמרת; מה שמשתנה הוא מי עומד בראש המשפט ומה קורה לעושה הפעולה.
- 4מבחן ״את״: יש ״את״ אחרי הפועל, הפועל פעיל. מבחן ״על ידי״: אפשר להוסיף אותו, הפועל סביל.
- 5הבניינים: פעיל בקל, פיעל והפעיל; סביל בפועל, בהופעל ולעתים בנפעל. ולעתים, לא תמיד.
- 6בכותרת: הסביל מקצר ומעלים את עושה הפעולה. קורא טוב שם לב למה שנעלם.
| הפועל הפעיל | בניין | הפועל הסביל | בניין | אותו אירוע, בשני משפטים |
|---|---|---|---|---|
| שתל | קל | נשתל | נפעל | הגנן שתל את העץ · העץ נשתל |
| סלל | קל | נסלל | נפעל | הפועלים סללו את הכביש · הכביש נסלל |
| חנך | פיעל | נחנך | נפעל | העירייה חנכה מתנ״ס · נחנך מתנ״ס חדש |
| קישט | פיעל | קושט | פועל | הכיתה קישטה את הלוח · הלוח קושט |
| ציין | פיעל | צוין | פועל | המנהלת ציינה את הנער · הנער צוין לשבח |
| הדליק | הפעיל | הודלק | הופעל | אבא הדליק את התנור · התנור הודלק |
| מקרה גבול, וכדאי להכיר אותו: ״דני נכנס לכיתה״ בנוי בנפעל, ובכל זאת הוא אינו סביל. דני נכנס בעצמו, ואי אפשר להוסיף ״על ידי מישהו״. לכן נפעל אינו תמיד סביל. כשהבניין מבלבל, חזרו אל שני המבחנים: ״את״ מסגירה פעיל, ו״על ידי״ מסגירה סביל. | ||||
הטבלה מבחינה בין צורות הפעיל (קל, פיעל, הפעיל) לצורות הסביל (פועל, הופעל ולעתים נפעל).
