לקרוא, למצוא, להבין
לכל טקסט יש שתי שכבות: מה שכתוב במפורש - ואפשר פשוט למצוא בשורות, ומה שנרמז - ואפשר להסיק מבין השורות. בדף הזה נלמד שתי מיומנויות: איתור מידע גלוי (מי, מה, מתי, איפה, כמה) ופרשנות (הבנת הנרמז והסקת מסקנה).
איפה מסתתרת התשובה? יש שאלות שהתשובה שלהן כתובה בטקסט - צריך רק לאתר אותה במילים עצמן. ויש שאלות שהתשובה שלהן נרמזת - היא לא כתובה, אבל הטקסט מוביל אליה, ואנחנו מסיקים אותה בהיגיון. שתי הדרכים חשובות, וצריך לדעת מתי משתמשים בכל אחת.
שתי השכבות של טקסט
כשקוראים קטע, שווה להבחין בין שני סוגי מידע. המידע הגלוי כתוב במפורש - שם, מקום, זמן, מספר - ומאתרים אותו על ידי חזרה אל הטקסט. המידע הנרמז אינו כתוב, אך משתמע מן הפרטים - ומגיעים אליו בהסקת מסקנה. הנה קטע קצר, מפורק לשתי שכבותיו:
מה נעה לבשה? ← "מעיל עבה וכפפות". התשובה כתובה בטקסט; מאתרים אותה בשורות.
נרמזמה מזג האוויר? ← קר / חורפי. המילה "חורף" לא כתובה - מסיקים ממעיל, כפפות ומטרייה.
כלים להבנת הנקרא
שישה כלים שייתנו לכם שליטה בשני סוגי השאלות: איתור מידע גלוי ופרשנות בסיסית.
איתור מידע גלוי
מידע גלוי כתוב במפורש בטקסט. השאלה מכוונת לפרט מדויק - מי, מה, מתי, איפה, כמה - ואת התשובה מוצאים בשורות עצמן. הסוד: לחזור לטקסט ולחפש את המילה.
הבנת הנרמז
לפעמים התשובה אינה כתובה, אבל הטקסט מוביל אליה. אם כתוב "דנה פתחה מטרייה", אפשר להסיק שיורד גשם - גם אם המילה "גשם" לא הופיעה. זו פרשנות.
הסקת מסקנה
הסקה היא לחבר פרטים למסקנה הגיונית. השאלה "מה אפשר להסיק מ..." מבקשת מסקנה שהטקסט תומך בה - לא ניחוש חופשי, אלא מה שהמילים באמת מרמזות.
מהי הסיבה ש...
שאלת סיבה מבקשת למה קרה משהו. לעיתים הסיבה כתובה במפורש (מילות קישור: כי, מפני ש, בגלל), ולעיתים היא נרמזת וצריך להסיק אותה מן ההקשר.
הרעיון של פסקה
לכל פסקה יש רעיון מרכזי - הדבר העיקרי שעליו היא מדברת. שואלים: על מה כל המשפטים כאן? הפרטים הקטנים הם דוגמאות, והרעיון הוא המסגרת שמחזיקה אותם.
כותרת מתאימה
כותרת טובה מסכמת את רעיון הקטע בקצרה. היא לא נצמדת לפרט אחד קטן, ולא כללית מדי - אלא לוכדת בדיוק את מה שהקטע כולו עוסק בו.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות מסוגי השאלות שבמאגר, צעד אחר צעד. בכל אחת נשאל תחילה: האם התשובה גלויה בטקסט, או שצריך להסיק אותה?
- סוג השאלה: "מתי הגיעה רוני לבית הספר?" - שאלת מתי, מידע גלוי.
- חוזרים לטקסט: מחפשים את פרט הזמן במשפט ← "בשמונה בבוקר".
- שימו לב: אין צורך לפרש דבר - התשובה כתובה מילה במילה.
- התשובה: בשמונה בבוקר (מידע גלוי - איתור).
- סוג השאלה: "מה אפשר להסיק על מזג האוויר?" - שאלת פרשנות, מידע נרמז.
- המילה "חורף" או "קור" לא כתובה - אז זו אינה שאלת איתור.
- מחברים פרטים: מעיל, כובע, כפפות ושלג ← כל אלה מרמזים על מזג אוויר קר.
- המסקנה: היה חורף / מזג אוויר קר (נרמז - הסקה).
- סוג השאלה: "איזו כותרת מתאימה לקטע?" - זיהוי רעיון מרכזי.
- על מה כל המשפט מדבר? על מה שהדבורים עושות ותורמות.
- בודקים כותרות: "צבע הפרחים" - פרט צדדי; "בעלי החיים בעולם" - כללית מדי; "תפקידן החשוב של הדבורים" - מדויק.
- הכותרת המתאימה: תפקידן החשוב של הדבורים.
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות - מאיתור מידע גלוי, דרך הבחנה בין גלוי לנרמז, ועד הסקת מסקנה, זיהוי רעיון וכותרת. כל השאלות בנויות מסוגי השאלות שבמאגר הלשון. קראו את הקטע, בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1שתי שכבות: מידע גלוי (כתוב) ומידע נרמז (משתמע).
- 2מידע גלוי: מי, מה, מתי, איפה, כמה - חוזרים לטקסט ומאתרים.
- 3מידע נרמז: אינו כתוב - מחברים פרטים ומסיקים בהיגיון.
- 4שאלת סיבה: "מהי הסיבה ש..." - לפעמים כתובה, לפעמים נרמזת.
- 5רעיון וכותרת: על מה כל הקטע? הכותרת מסכמת את הרעיון, לא פרט צדדי.
בהבנת הנקרא מאתרים את פרטי המידע הגלויים המרכזיים והנלווים (לרבות עמדות מפורשות), מבינים משמעות נרמזת, מובלעת או מטפורית, ומסיקים מסקנות מן הטקסט כולו ומחלקים ממנו. הבנת הנקרא ואוצר המילים הם 25%-30% מציון התלמיד בכיתה ז.
