תרגול המשפט המחובר
משפט פשוט מול משפט מחובר, פעולת האיחוי, מילות הקישור ו, אבל, לכן, או - וכל קשר לוגי שהן מבטאות. כל מה שנלמד על המשפט המחובר, עכשיו לתרגול. כאן לא לומדים מחדש אלא מתרגלים: תזכורת קצרה, ואז 24 שאלות מדורגות מזיהוי בסיסי ועד ניתוח ברמת מבחן. הדוגמאות - "דני קרא ספר ורותם כתבה שיר", "רציתי לצאת אבל ירד גשם" - בדיוק כמו בדף הלימוד.
בכל שורה בחרו את התשובה הנכונה: מהו הקשר הלוגי של מילת הקישור, או האם המשפט פשוט או מחובר. השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". ו=הוספה · אבל/אך=ניגוד · לכן=תוצאה · או=ברירה · גרעין אחד=פשוט · שניים ומעלה=מחובר
שני משפטים, חיבור אחד - וקשר לוגי אחד. ב"דני קרא ספר ורותם כתבה שיר" יש שני גרעינים (זוגות נושא-נשוא) המאוחים במילת הקישור ו - קשר של הוספה. החליפו את הקישור, וישתנה הקשר: אבל מנגיד, לכן מציג תוצאה, או מציע ברירה.
האנטומיה של משפט מחובר - תזכורת חזותית
נפרק את המשפט "דני קרא ספר ורותם כתבה שיר" לרכיביו: שני משפטים פשוטים (כל אחד עם נושא ונשוא משלו) ומילת הקישור העומדת ביניהם. זכרו: מילת הקישור אינה סתם מדבקה - היא קובעת את הקשר הלוגי בין שני החלקים.
שש כרטיסיות תזכורת
הכללים, מילות הקישור וההבחנות - בקצרה, לפי דף הלימוד של המשפט המחובר לכיתה ח׳.
משפט פשוט
משפט פשוט הוא משפט שיש בו נושא אחד ונשוא אחד (גרעין אחד). לדוגמה: דני קרא ספר - נושא: דני, נשוא: קרא. משפט שלם ועומד בפני עצמו.
משפט מחובר
משפט מחובר הוא שני משפטים פשוטים ומעלה המאוחים במילת קישור. בדני קרא ספר ורותם כתבה שיר יש שני נושאים ושני נשואים - ולכן הוא מחובר.
איחוי
איחוי הוא הפעולה שיוצרת משפט מחובר: הצמדת שני משפטים פשוטים למשפט אחד בעזרת מילת קישור. כל צד נשאר משפט שלם - הקישור רק מחבר ביניהם.
מילות הקישור
מילת קישור מאחה את שני המשפטים ומבטאת את הקשר הלוגי ביניהם: ו (הוספה), אבל/אך (ניגוד), לכן (תוצאה), או (ברירה).
הקשר הלוגי
לכל מילת קישור משמעות לוגית משלה: ו מוסיפה, אבל מנגידה, לכן מציגה תוצאה, או מציעה ברירה. בחירת הקישור קובעת איך שני המשפטים קשורים.
זיהוי לפי גרעינים
כדי להבחין בין פשוט למחובר, סופרים את הגרעינים (זוגות נושא-נשוא): גרעין אחד ← משפט פשוט; שני גרעינים ומעלה, המחוברים בקישור ← משפט מחובר.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות מדף הלימוד, כל אחת מטופלת צעד אחר צעד: מזהים שני משפטים פשוטים, בוחנים את הקשר, ובוחרים את מילת הקישור לפיו.
- מזהים שני משפטים פשוטים: "דני קרא ספר" (נושא: דני, נשוא: קרא) ו"רותם כתבה שיר" (נושא: רותם, נשוא: כתבה).
- בוחנים את הקשר: שתי הפעולות מתקיימות זו לצד זו - קשר של הוספה.
- בוחרים מילת קישור: להוספה משתמשים בו.
- משפט מחובר · שני גרעינים · מילת קישור ו · קשר הוספה.
- מזהים שני משפטים פשוטים: "רציתי לצאת" ו"ירד גשם" - כל אחד עם נושא ונשוא משלו.
- בוחנים את הקשר: החלק השני עומד בניגוד לרצון שבחלק הראשון - קשר של ניגוד.
- בוחרים מילת קישור: לניגוד משתמשים באבל (או אך).
- משפט מחובר · מילת קישור אבל · קשר ניגוד.
- מזהים שני משפטים פשוטים: "השעה מאוחרת" ו"נלך לישון".
- בוחנים את הקשר: החלק השני הוא מה שנובע מן הראשון - קשר של תוצאה.
- בוחרים מילת קישור: לתוצאה משתמשים בלכן.
- משפט מחובר · מילת קישור לכן · קשר תוצאה.
תרגול מדורג - המשפט המחובר
ארבעה סטים, מהקל אל הקשה: זיהוי משפט מחובר ומילת הקישור, זיהוי הקשר הלוגי, הבחנה בין פשוט למחובר ובחירת הקישור המתאים, ועד ניתוח ברמת מבחן - שני החלקים והקשר ביניהם. כל השאלות מבוססות על הכללים והדוגמאות שבדף הלימוד. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1משפט פשוט: נושא אחד ונשוא אחד - גרעין אחד (דני קרא ספר).
- 2משפט מחובר: שני משפטים פשוטים ומעלה המאוחים במילת קישור.
- 3איחוי: הצמדת המשפטים הפשוטים למשפט אחד בעזרת קישור.
- 4מילות הקישור: ו (הוספה), אבל/אך (ניגוד), לכן (תוצאה), או (ברירה).
- 5זיהוי: סופרים גרעינים - אחד = פשוט, שניים ומעלה = מחובר.
| מילת קישור | הקשר הלוגי | דוגמה |
|---|---|---|
| ו | הוספה | דני קרא ספר ורותם כתבה שיר |
| אבל / אך | ניגוד | רציתי לצאת אבל ירד גשם |
| לכן | תוצאה | השעה מאוחרת לכן נלך לישון |
| או | ברירה | אפשר לשתות מים או אפשר לשתות מיץ |
בכיתה ט, ולא בכיתה ח, לומדים את סוגי המשפטים: פשוט, איחוי (מחובר) ומורכב. בבחינות הבגרות המונח הוא "איחוי (מאוחה)".
