הדקדוק שבערך
בין מילת הערך לבין הפירוש יושבת שורה קצרה של קיצורים: ז׳, ש"ע, ר׳ מכתבים, [כ-ת-ב]. רוב הקוראים מדלגים עליה, והיא בעצם חצי מן המידע. השורה הזאת מוסרת ארבעה דברים: את המין הדקדוקי, את חלק הדיבור, את הנטייה ואת השורש. מי שיודע לקרוא אותה יכול לכתוב "המחברת החדשה" ולא "המחברת החדש", למצוא מילים ממשפחה אחת, ולדעת מראש איך המילה תיראה ברבים. בדף הזה נלמד לקרוא את השורה הזאת.
כל שורה מציגה קיצור או פרט מתוך ערך מילוני. קבעו איזה פרט דקדוקי הוא מוסר. השורה הראשונה פתורה כדוגמה. מין דקדוקי · חלק הדיבור · נטייה · שורש.
ארבעה קיצורים, ארבעה סוגי מידע. בערך מִכְתָּב כתוב: ש"ע (חלק הדיבור: שם עצם), ז׳ (מין דקדוקי: זכר), ר׳ מכתבים (נטייה: צורת הרבים), [כ-ת-ב] (השורש). ארבעה פרטים בשורה אחת, ולכל אחד מהם שימוש מעשי בכתיבה שלכם.
הערך על כל שורותיו
הנה ערך שלם, שורה אחר שורה. שימו לב שהפירוש הוא רק השורה האחרונה: לפניו יושבים ארבעת הפרטים הדקדוקיים שלומדים בכיתה ח׳, ולכל אחד מהם קיצור קבוע:
ארבעה פרטים ומה עושים איתם
שישה כרטיסים: ארבעה לפרטים הדקדוקיים, אחד לקריאה המעשית שלהם, ואחד למה שהמילון מוסר מעבר לכך.
מין דקדוקי: ז׳ / נ׳
הקיצור ז׳ פירושו זכר, ונ׳ פירושו נקבה. זה אינו פרט תיאורטי: הוא קובע איך יתאים שם התואר ואיך יתאים הפועל. מכתב ז׳ ← "המכתב הארוך"; מחברת נ׳ ← "המחברת החדשה". יש שמות שהמין שלהם אינו מנוחש מן הצליל, ואז המילון הוא הפוסק.
חלק הדיבור: ש"ע / ת׳ / פ׳
המילון מציין לאיזה חלק דיבור שייכת המילה: ש"ע שם עצם, ת׳ שם תואר, פ׳ פועל. אותו רצף אותיות יכול להשתייך ליותר מחלק דיבור אחד, ואז המילון פותח שני ערכים נפרדים או שני סעיפים בתוך ערך אחד.
נטייה: ר׳, נסמך, כינויים
ר׳ פותח את צורת הרבים, ובעברית היא אינה תמיד צפויה: מחברת ← מחברות, מכתב ← מכתבים. המילון מציין גם צורת נסמך ונטיית כינויים כשהן משתנות. זה בדיוק המידע שאין לנחש אותו, ולכן הוא נרשם.
שורש: [כ-ת-ב]
בסוגריים מרובעים מופיע השורש. הוא מקשר את המילה אל משפחת המילים שלה: תחת כ-ת-ב יושבות מִכְתָּב, כָּתַב, כְּתִיבה וכְּתוֹבת. במילון שורשי הוא גם מפתח החיפוש עצמו.
איך קוראים את השורה
קראו אותה משמאל לימין של המידע: מה זה (חלק הדיבור), איזה מין, איך נוטים, מאיזה שורש. שלוש שאלות מעשיות שהיא עונה עליהן: איך אכתוב את שם התואר, איך אכתוב ברבים, ואילו מילים קרובות לה במשפחה.
ומה עוד יש שם
מלבד ארבעת הפרטים האלה רושם המילון גם כתיב וניקוד, את המשלב או רמת הלשון, ואת הגיזרון (מוצא המילה). הוא רושם גם את ההצרכה, כלומר באיזו מילת יחס הפועל נוקט; ההצרכה נלמדת בחטיבה העליונה, ובכיתה ח׳ די לדעת שהיא רשומה שם.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות: קריאת שורת הפרטים, שימוש במין הדקדוקי לכתיבה נכונה, ושימוש בשורש למציאת משפחת מילים.
- חלק הדיבור: ש"ע, כלומר שם עצם.
- מין דקדוקי: ז׳, כלומר זכר.
- נטייה: ר׳ מכתבים, זו צורת הרבים.
- והשורש: [כ-ת-ב]. ארבעה פרטים משורה אחת.
- פותחים את הערך: מַחְבֶּרֶת, ובו מצוין נ׳.
- מסיקים את ההתאם: שם התואר חייב להיות בנקבה.
- בודקים גם ברבים: ר׳ מחברות, ולכן "המחברות החדשות".
- הצורה הנכונה: המחברת החדשה - המין הדקדוקי הכריע.
- קוראים את השורש: שלושת העיצורים הם כ-ת-ב.
- מחפשים מילים שבהן הם חוזרים בסדר הזה: מִכְתָּב, כָּתַב, כְּתִיבה, כְּתוֹבת.
- בודקים משמעות משותפת: לכולן זיקה לכתיבה, ולכן הן משפחה אחת.
- משפחת המילים: מִכְתָּב, כָּתַב, כְּתִיבה, כְּתוֹבת.
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות: מפענוח הקיצורים, דרך הסקת ההתאם והנטייה מתוך הערך, ועד שימוש בשורש ובחלק הדיבור ברמת מבחן. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1ז׳ / נ׳ = מין דקדוקי, והוא קובע את ההתאם של שם התואר ושל הפועל.
- 2ש"ע / ת׳ / פ׳ = חלק הדיבור: שם עצם, שם תואר, פועל.
- 3ר׳ = צורת הרבים, ולצידה נסמך ונטיית כינויים.
- 4[כ-ת-ב] = השורש, והוא המפתח למשפחת המילים.
- 5שימוש מעשי: מן הערך אפשר להסיק איך לכתוב "המחברת החדשה" ומהי צורת הרבים.
- 6המילון רושם גם כתיב וניקוד, משלב, גיזרון והצרכה. ההצרכה נלמדת בחטיבה העליונה.
| הפרט | הקיצור | דוגמה | מה עושים איתו |
|---|---|---|---|
| מין דקדוקי | ז׳ · נ׳ | מחברת נ׳ | התאם שם התואר |
| חלק הדיבור | ש"ע · ת׳ · פ׳ | מכתב ש"ע | תפקיד המילה במשפט |
| נטייה | ר׳ · נסמך | ר׳ מחברות | כתיבה נכונה ברבים |
| שורש | [ ] | [כ-ת-ב] | משפחת המילים |
