מבחן מפמ"ר להערכה פנימית
לכיתות ז-ח אין בחינה ארצית בעברית. לשכבות האלה יש כלי אחר: מבחן מפמ"ר עברית לכיתות ז-ח להערכה פנימית, יחידות הערכה מתוקשבות שבית הספר מפעיל בעצמו. הבחינה הארצית בעברית מתקיימת בכיתה ט', והיא נקראת תנופה. הדף שלפניכם הוא מבחן פנימי לדוגמה בהיקף שנתי מלא: תחביר (גרעיני המשפט וההתאם, ולצדם חזרה מכיתה ז׳ על הצירופים ומילות הקישור), מערכת הפועל בגזרת השלמים, ואוצר מילים ומילונאות.
חימום לפני המבחן: סווגו כל פריט לפי המושג המבוקש - מכל תחומי המבחן. השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". גרעין והתאם · צירוף שם ותואר · סמיכות · צירוף או משפט · בניין ושורש.
כל חומר המבחן במקום אחד. בתחביר: ב"הילדים שיחקו" הגרעין שלם, ובחזרה מכיתה ז׳ - ב"נאכל בבית או נצא למסעדה" מילת הקישור מבטאת ברירה. במערכת הצורות: נִכְתַּב הוא כ-ת-ב בבניין נפעל, גזרת השלמים. באוצר המילים: שָׂמֵחַ ↔ עָצוּב ניגודים, ובמילון הערך עַיִן נפתח בהגדרה על דרך ההכללה וההבחנה. מבחן פנימי דוגם את כל הרוחב.
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן מפמ"ר לדוגמה להערכה פנימית בעברית לכיתה ח׳, הדוגם את כל חומר השנה: תחביר, מערכת הפועל בגזרת השלמים, אוצר מילים ומילונאות והבנת הנקרא. מבנה המבחן: 90 דקות · 100 נקודות · פרק א רב-ברירה (60 נק׳) · פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה) - סמנו את התשובה הנכונה, בדקו והמשיכו. בפרק ב חמש שאלות פתוחות (8 נק׳ כל אחת) - כתבו את התשובה על דף, ורק אז גלו תשובה לדוגמה. לפניכם דוגמה מן התחביר - משפט מפורק לגרעיניו:
שש כרטיסיות תזכורת לכל תחומי המבחן
תזכורת קצרה לתחומי המבחן - גרעיני המשפט וההתאם, הפועל בגזרת השלמים, השמות הנגזרים ואוצר המילים והמילון, ולצדם חזרה מכיתה ז׳ על הצירופים ומילות הקישור - לפני שניגשים לפרקי המבחן.
תחביר: גרעיני המשפט וההתאם
גרעין המשפט הוא נושא + נשוא: "הילדים שיחקו". ביניהם חייב להתקיים התאם תחבירי במין ובמספר: "הילדים שיחקו" ולא "הילדים שיחק".
תחביר: הצירופים
שם ותואר מתאימים במין, במספר וביידוע: "יַלְדָּה גְּדוֹלָה", "הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל" (יידוע חצוי שגוי). בסמיכות ה׳ הידיעה על הסומך: "בֵּית הַסֵּפֶר", והריבוי דרך הנסמך: "בָּתֵּי סֵפֶר".
תחביר: צירוף, משפט ומילות הקישור
במשפט יש גרעין של נושא ונשוא; בצירוף, כמו "הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל", אין. מילות הקישור מסמנות את הקשר בין חלקים: ו הוספה, אבל ניגוד, לכן תוצאה, או ברירה.
מערכת הפועל בגזרת השלמים
ניתוח מלא: שורש, בניין, גוף וזמן. סימני היכר: נ׳ פותחת ← נפעל; "הת" ← התפעל; מ׳ בהווה ← פיעל; ה׳+חיריק ← הפעיל. השנה עוסקת בגזרת השלמים בלבד, שבה כל עיצורי השורש נשמרים. שורשים בעלי ארבעה עיצורים, כגון ת-ר-ג-מ, נלמדים בכיתה ט׳.
שם הפועל ושם הפעולה
שם הפועל פותח ב־ל׳ והוא צורת המקור: לִכְתּוֹב. שם הפעולה הוא שם עצם מופשט המציין את הפעולה עצמה: כְּתִיבָה, סִיפּוּר.
אוצר מילים והמילון
יחסי משמעות: נרדפות (שָׂמֵחַ/עַלִּיז), ניגודים (אוֹר/חוֹשֶׁךְ), שדה סמנטי, רב-משמעות. בערך המילוני: הגדרה על דרך ההכללה וההבחנה, ולצידה הפרטים הדקדוקיים - מין דקדוקי, חלק הדיבור, נטייה ושורש.
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות. כל שאלה דוגמת תחום אחר מחומר השנה. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - סווגו, נמקו ונתחו - ורק אז לחצו על "לחצו לתשובה לדוגמה" כדי לבדוק.
(א) ציינו את גרעין הנושא ואת גרעין הנשוא במשפט "התלמידים החרוצים סיימו את המטלה". (ב) המשפט "הילדים שיחק בחצר" אינו תקין. הסבירו מדוע ותקנו אותו.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) הנושא "הילדים" הוא זכר רבים, ואילו הנשוא "שיחק" הוא זכר יחיד. ההתאם התחבירי במספר מופר. התיקון: "הילדים שיחקו בחצר".
(א) בצירוף הסמיכות בֵּית סֵפֶר כתבו את הצורה המיודעת ואת צורת הרבים, ונמקו. (ב) מדוע הצירוף "יֶלֶד הַגָּדוֹל" שגוי? (ג) פרקו בעזרת "של": עוּגַת שׁוֹקוֹלָד.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) בצירוף שם ותואר שני החלקים חייבים להתאים גם ביידוע. "יֶלֶד הַגָּדוֹל" מיודע רק בחלקו - יידוע חצוי. התקין: "הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל" או "יֶלֶד גָּדוֹל".
(ג) עוּגַת שׁוֹקוֹלָד = עוּגָה שֶׁל שׁוֹקוֹלָד.
נתחו ניתוח מלא (שורש, בניין, גוף וזמן) את הפעלים נִכְתַּב, הִתְלַבֵּשׁ ויַשְׁלִים, והסבירו מה משותף לשלושתם מבחינת הגזרה.
לחצו לתשובה לדוגמה
הִתְלַבֵּשׁ: השורש ל-ב-שׁ; התחילית "הת" מסגירה בניין התפעל; גוף נסתר, זמן עבר.
יַשְׁלִים: השורש ש-ל-מ; התבנית מסגירה בניין הפעיל; תחילית י׳ (מאותיות אית"ן) ← עתיד, גוף נסתר.
המשותף: בשלושתם כל עיצורי השורש נשמרים בכל צורה, ולכן שלושתם בגזרת השלמים - הגזרה היחידה הנלמדת השנה.
(א) קבעו את יחס המשמעות בכל זוג ונמקו: שָׂמֵחַ / עַלִּיז; אוֹר / חוֹשֶׁךְ. (ב) לפניכם פתיחת ערך מילוני: "כִּסֵּא ש"ע, ז' - רהיט לישיבה שיש לו משענת גב". זהו בהגדרה את סוג ההגדרה ואת שני הפרטים הדקדוקיים.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) ההגדרה בנויה על דרך ההכללה וההבחנה: תחילה הכללה - "רהיט לישיבה" (הקבוצה שהפריט שייך אליה), ואחריה הבחנה - "שיש לו משענת גב" (המבדיל אותו משאר הרהיטים לישיבה, כגון שרפרף).
הפרטים הדקדוקיים: ש"ע = חלק הדיבור, שם עצם; ז' = המין הדקדוקי, זכר.
(א) מהי מילת הקישור במשפט "דני קרא ספר ורותם כתבה שיר", ואיזה קשר לוגי היא מבטאת? (ב) קבעו את הקשר הלוגי בכל משפט: "ירד גשם, לכן נשארנו בבית"; "רציתי לצאת, אבל איחרתי".
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) "לכן" מציגה את מה שנובע מן החלק הראשון ← קשר של סיבה ותוצאה. "אבל" מציבה את החלק השני כנגד הראשון ← קשר של ניגוד.
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים מכל חומר המבחן - אוצר מילים ומילונאות, מערכת הפועל בגזרת השלמים ותחביר המשפט, ולצדם חזרה מכיתה ז׳ על הצירופים (2.5 נק׳ לשאלה). בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית - כל תחומי המבחן
- 1גרעיני המשפט וההתאם: נושא + נשוא, ובהתאמה במין ובמספר; במשפט יש גרעין, ובצירוף אין.
- 2הצירופים: שם ותואר מתאימים במין, במספר וביידוע; בסמיכות היידוע על הסומך והריבוי דרך הנסמך.
- 3מילות הקישור: ו (הוספה), אבל (ניגוד), לכן (תוצאה), או (ברירה).
- 4הפועל בגזרת השלמים: שורש, בניין (מתוך שבעה), גוף וזמן; כל עיצורי השורש נשמרים.
- 5שם הפועל ושם הפעולה: לִכְתּוֹב (מקור, פותח ב־ל׳) מול כְּתִיבָה וסִיפּוּר (שמות עצם מופשטים).
- 6אוצר מילים ומילון: נרדפות, ניגודים, שדה סמנטי ורב-משמעות; הגדרה על דרך ההכללה וההבחנה, ופרטים דקדוקיים בערך.
| התחום | מה נבדק | דוגמה |
|---|---|---|
| תחביר · הגרעין | נושא, נשוא והתאם תחבירי | הילדים שיחקו (ולא: שיחק) |
| תחביר · הצירוף | שם ותואר; סמיכות | הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל · בֵּית הַסֵּפֶר |
| תחביר · מילות הקישור | הקשר הלוגי בין חלקים | רציתי לצאת אבל איחרתי |
| מערכת הצורות | הפועל בגזרת השלמים; שם הפועל והפעולה | נִכְתַּב (נפעל) · לִכְתּוֹב / כְּתִיבָה |
| אוצר מילים ומילונאות | יחסי משמעות; מבנה הערך המילוני | שָׂמֵחַ / עַלִּיז · כִּסֵּא ש"ע, ז' |
