מבחן רבעוני רבעון א׳
המבחן מכסה את יחידת התחביר של הרבעון הראשון בכיתה ח׳: גרעיני המשפט (גרעין הנושא וגרעין הנשוא הפועלי) וההתאם התחבירי בין הנושא לנשוא, ולצדם חזרה מכיתה ז׳ על צירוף שם ותואר, על צירוף הסמיכות, על ההבחנה בין צירוף למשפט ועל מילות הקישור והקשרים הלוגיים שהן מבטאות. המשלימים - מושא, לוואי ותיאור - וכן הנשוא השמני אינם נבחנים השנה: לומדים אותם בכיתה י׳. מבחן רבעוני · רבעון א׳ · לשון · כיתה ח׳ · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). פרק א נבדק אוטומטית במחשב; בפרק ב כתבו את התשובה לעצמכם ואז גלו תשובה לדוגמה.
חימום לפני המבחן: סווגו כל פריט לפי המושג המבוקש - מכל תחומי המבחן. השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". גרעין והתאם · צירוף שם ותואר · סמיכות · צירוף או משפט · קשר לוגי.
קודם כול, הגרעין. במשפט "התלמידים החרוצים סיימו את המטלה" השלד הוא התלמידים סיימו - גרעין הנושא וגרעין הנשוא. הם חייבים להתאים: "הילדים שיחקו" ולא "הילדים שיחק". ובמילות הקישור: "נאכל בבית או נצא למסעדה" מציע ברירה בין שתי אפשרויות. ובצירופים: הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל מתאים במין, במספר וביידוע, ובֵּית הַסֵּפֶר מיודע דרך הסומך.
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן רבעוני על יחידת התחביר של הרבעון הראשון בכיתה ח׳: גרעיני המשפט וההתאם התחבירי, ולצדם חזרה מכיתה ז׳ על הצירופים ועל מילות הקישור. מבנה המבחן: מבחן רבעוני · רבעון א׳ · לשון · כיתה ח׳ · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה). בפרק ב חמש שאלות פתוחות (סך 40 נק׳) - סווגו, נמקו ותקנו, ואז לחצו כדי לגלות תשובה לדוגמה. לפניכם משפט לדוגמה, מפורק לגרעיניו:
שש כרטיסיות תזכורת לפני המבחן
תזכורת קצרה לנושאי הרבעון בתחביר לפני שניגשים לפרקי המבחן: גרעיני המשפט וההתאם, ולצדם חזרה מכיתה ז׳ על צירוף שם ותואר, צירוף הסמיכות, ההבחנה בין צירוף למשפט ומילות הקישור.
גרעין הנושא וגרעין הנשוא
גרעין המשפט הוא זוג אחד של נושא ונשוא: "התלמידים סיימו". הנושא הוא מי שמבצע, והנשוא הוא הפועל המוטה המספר עליו. בכיתה ח׳ עוסקים בנשוא הפועלי; הנשוא השמני נלמד בכיתה י׳.
ההתאם התחבירי
בין הנושא לנשוא חייב להתקיים התאם במין ובמספר: "הילדים שיחקו" ולא "הילדים שיחק"; "היַלְדָּה קראה" ולא "היַלְדָּה קרא". הפרת ההתאם היא שגיאה תחבירית, והיא נבדקת גם בכתיבה שלכם.
צירוף שם ותואר
התואר נגרר אחרי השם ומתאים לו במין, במספר וביידוע: יֶלֶד גָּדוֹל, יַלְדָּה גְּדוֹלָה, הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל. אין יידוע חצוי: או ששני החלקים מיודעים או שאף אחד אינו מיודע.
צירוף הסמיכות
שני שמות נסמכים זה לזה: נסמך + סומך. היידוע חל על הסומך: בֵּית הַסֵּפֶר. הריבוי נעשה דרך הנסמך: בָּתֵּי סֵפֶר. אפשר לפרק את הצירוף במילה "של": עוּגַת שׁוֹקוֹלָד = עוּגָה שֶׁל שׁוֹקוֹלָד.
צירוף או משפט
במשפט יש גרעין של נושא ונשוא: "הילדים שיחקו". בצירוף אין נשוא: "הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל", "בֵּית הַסֵּפֶר". צירוף אינו מספר מה קרה; הוא ממלא תפקיד אחד בתוך משפט.
מילות הקישור והקשר הלוגי
מילת הקישור אינה סתם מחברת - היא קובעת את הקשר: ו הוספה, אבל ניגוד, לכן תוצאה, או ברירה. "היה חם מאוד, לכן פתחנו את החלון" מציג תוצאה; "רציתי לצאת, אבל איחרתי" מציג ניגוד.
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - סווגו, נמקו ותקנו - ורק אז לחצו על "לחצו לתשובה לדוגמה" כדי לבדוק.
ציינו את גרעין הנושא ואת גרעין הנשוא בכל משפט, והסבירו כיצד הגעתם אליהם: (א) "התלמידים החרוצים סיימו את המטלה"; (ב) "בבוקר קרא הילד הקטן ספר מעניין".
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) גרעין הנושא: הילד (מי קרא?). גרעין הנשוא: קרא. כאן הנשוא בא לפני הנושא, ולכן שואלים "מי?" ולא סומכים על סדר המילים.
שלושת המשפטים אינם תקינים. הסבירו בכל אחד מה הופר, ותקנו: (א) "הילדים שיחק בחצר"; (ב) "היַלְדָּה קרא ספר"; (ג) "המורות לימד את הכיתה".
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) הנושא "היַלְדָּה" נקבה, והנשוא "קרא" זכר - הופר ההתאם במין. התיקון: "היַלְדָּה קראה ספר".
(ג) הנושא "המורות" נקבה רבות, והנשוא "לימד" זכר יחיד - הופר ההתאם במין ובמספר כאחד. התיקון: "המורות לימדו את הכיתה".
(א) השלימו את התואר: יַלְדָּה ___ (גָּדוֹל); הַתַּלְמִידָה ___ (חָרוּץ). (ב) מדוע הצירוף "יֶלֶד הַגָּדוֹל" שגוי, וכיצד מתקנים?
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) "יֶלֶד הַגָּדוֹל" מיודע רק בחלקו - זהו יידוע חצוי, והוא שגוי. יש ליידע את שני החלקים או אף אחד: "הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל" או "יֶלֶד גָּדוֹל".
בצירוף בֵּית סֵפֶר: (א) כתבו את הצורה המיודעת ונמקו; (ב) כתבו את צורת הרבים ונמקו; (ג) פרקו את עוּגַת שׁוֹקוֹלָד בעזרת "של".
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) בָּתֵּי סֵפֶר. מרבים דרך הנסמך (בַּיִת ← בָּתֵּי), והסומך נשאר כשהיה.
(ג) עוּגַת שׁוֹקוֹלָד = עוּגָה שֶׁל שׁוֹקוֹלָד. הנסמך חוזר לצורתו החופשית, והסומך עובר אחרי "של".
(א) מהי מילת הקישור במשפט "דני קרא ספר ורותם כתבה שיר", ואיזה קשר לוגי היא מבטאת? (ב) השלימו מילת קישור מתאימה ונמקו: "היה חם מאוד ___ פתחנו את החלון"; "רציתי לצאת ___ איחרתי".
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) "היה חם מאוד, לכן פתחנו את החלון" - החום הוא הסיבה, פתיחת החלון היא התוצאה. "רציתי לצאת, אבל איחרתי" - החלק השני עומד בניגוד לראשון.
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים על יחידת התחביר של הרבעון הראשון - גרעיני המשפט וההתאם התחבירי - ועל החזרה מכיתה ז׳ על צירוף שם ותואר, צירוף הסמיכות ומילות הקישור (2.5 נק׳ לשאלה). בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית
- 1גרעין המשפט: זוג אחד של נושא ונשוא. בכיתה ח׳ הנשוא הוא פועלי; הנשוא השמני נלמד בכיתה י׳.
- 2ההתאם התחבירי: הנושא והנשוא מתאימים במין ובמספר - הילדים שיחקו, היַלְדָּה קראה.
- 3שם ותואר: התאמה במין, במספר וביידוע; אין יידוע חצוי.
- 4סמיכות: היידוע על הסומך (בֵּית הַסֵּפֶר), הריבוי דרך הנסמך (בָּתֵּי סֵפֶר), פירוק ב"של".
- 5צירוף או משפט: במשפט יש נושא ונשוא; בצירוף, כמו הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל, אין.
- 6מילות הקישור: ו (הוספה), אבל (ניגוד), לכן (תוצאה), או (ברירה).
| המושג | ההבחנה | דוגמה |
|---|---|---|
| גרעין המשפט | זוג אחד של נושא ונשוא | התלמידים סיימו |
| התאם תחבירי | מין ומספר בין הנושא לנשוא | הילדים שיחקו (ולא: שיחק) |
| שם ותואר | מין, מספר ויידוע | הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל |
| סמיכות | יידוע על הסומך, ריבוי דרך הנסמך | בֵּית הַסֵּפֶר · בָּתֵּי סֵפֶר |
| מילות הקישור | ו הוספה · אבל ניגוד · לכן תוצאה · או ברירה | רציתי לצאת אבל איחרתי |
