מבחן נושא ביחידת התחביר
יחידה אחת, לעומק. המבחן ממקד את יחידת התחביר של כיתה ח׳: גרעיני המשפט הפועלי וההתאם התחבירי, ולצדם חזרה מכיתה ז׳ על הצירופים (שם ותואר וסמיכות), על ההבחנה בין צירוף למשפט ועל מילות הקישור והקשרים הלוגיים שהן מבטאות. המשלימים - מושא, לוואי ותיאור - והנשוא השמני אינם נלמדים בכיתה ח׳; לומדים אותם בכיתה י׳. מבחן נושא · תחביר · לשון · כיתה ח׳ · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). פרק א נבדק אוטומטית במחשב; בפרק ב כתבו את התשובה לעצמכם ואז גלו תשובה לדוגמה.
חימום לפני מבחן הנושא בתחביר: סווגו כל פריט לפי המושג המבוקש. השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". גרעין והתאם · צירוף שם ותואר · סמיכות · צירוף או משפט · קשר לוגי.
כל המשפט על שולחן הניתוח. קחו את "התלמידים החרוצים סיימו את המטלה בזמן". הורידו הכול חוץ מן ההכרחי ותקבלו התלמידים סיימו - זהו הגרעין, וזהו כל המשפט מבחינה תחבירית. עכשיו בדקו התאמה: רבים מול רבים, ולכן תקין. ולבסוף ודאו שזה משפט ולא צירוף: יש בו נושא ויש בו נשוא. שלוש פעולות, וכל מה שהמבחן הזה בודק בידכם.
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן נושא בתחביר: גרעיני המשפט וההתאם התחבירי של כיתה ח׳, ולצדם חזרה מכיתה ז׳ על הצירופים ועל מילות הקישור. מבנה המבחן: מבחן נושא · תחביר · לשון · כיתה ח׳ · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה), מהקל אל הקשה. בפרק ב חמש שאלות פתוחות (סך 40 נק׳) - סווגו, נמקו ותקנו, ואז לחצו כדי לגלות תשובה לדוגמה. לפניכם משפט לדוגמה, מפורק לגרעיניו:
שש כרטיסיות תזכורת לפני המבחן
תזכורת קצרה לפני שניגשים לפרקי המבחן: הגרעין וההתאם של כיתה ח׳, ולצדם חזרה מכיתה ז׳ על הצירופים, על ההבחנה בין צירוף למשפט ועל הקשרים הלוגיים.
הגרעין: מה באמת הכרחי
הורידו מן המשפט כל מה שאפשר, ומה שיישאר הוא הגרעין: נושא ונשוא. "התלמידים החרוצים סיימו את המטלה בזמן" ← התלמידים סיימו. זהו המבחן המעשי לזיהוי הגרעין, והוא עובד בכל משפט.
הנשוא הפועלי
בכיתה ח׳ הנשוא הוא פועל מוטה: "דני רָץ", "הילדים לומדים", "הפרח נָבַל". בדיקה: האם המילה נוטה בגוף ובזמן? אם כן, זהו נשוא פועלי. הנשוא השמני (עם אוגד) נלמד בכיתה י׳.
ההתאם התחבירי
הנושא והנשוא חייבים להתאים במין ובמספר. "הילדים שיחקו" תקין; "הילדים שיחק" מפר את ההתאם במספר. "היַלְדָּה קראה" תקין; "היַלְדָּה קרא" מפר את ההתאם במין.
צירוף שם ותואר
התואר מתאים לשם במין, במספר וביידוע: יְלָדוֹת גְּדוֹלוֹת, הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל. יידוע חצוי - ה׳ הידיעה על חלק אחד בלבד - הוא שגיאה: "יֶלֶד הַגָּדוֹל" פסול.
צירוף הסמיכות
נסמך + סומך. היידוע על הסומך: בֵּית הַסֵּפֶר. הריבוי דרך הנסמך: בָּתֵּי סֵפֶר. הפירוק ב"של": עוּגַת שׁוֹקוֹלָד = עוּגָה שֶׁל שׁוֹקוֹלָד. הצירוף כולו ממלא תפקיד אחד במשפט.
צירוף, משפט ומילות הקישור
במשפט יש גרעין של נושא ונשוא: "הפרח נָבַל". בצירוף אין נשוא: "הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל" אינו מספר מה קרה. מילת הקישור קובעת את הקשר בין חלקים: ו הוספה, אבל ניגוד, לכן תוצאה, או ברירה.
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - סווגו, נמקו ותקנו - ורק אז לחצו על "לחצו לתשובה לדוגמה" כדי לבדוק.
בכל משפט ציינו את הגרעין (נושא ונשוא) והסבירו כיצד הגעתם אליו: (א) "התלמידים החרוצים סיימו את המטלה בזמן"; (ב) "בבוקר קרה הילד הקטן ספר מעניין" - שימו לב, במשפט זה נפלה שגיאת התאם; ציינו אותה.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) הגרעין הוא "הילד קרא". במשפט כתוב "קרה" במקום "קרא", וזו שגיאת כתיב; שגיאת ההתאם היא אחרת: אילו היה הנושא "הילדים" היה הנשוא חייב להיות "קראו". כאן הנושא "הילד" יחיד והנשוא "קרא" יחיד - ולכן ההתאם דווקא מתקיים. המשפט התקין: "בבוקר קרא הילד הקטן ספר מעניין".
קבעו בכל משפט אם ההתאם מתקיים, ואם לא - ציינו מה הופר (מין או מספר) ותקנו: (א) "המורות לימד את הכיתה"; (ב) "הילדים שיחקו בחצר"; (ג) "היַלְדָּה קרא ספר".
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) "הילדים" זכר רבים, "שיחקו" זכר רבים - ההתאם מתקיים, והמשפט תקין.
(ג) "היַלְדָּה" נקבה, "קרא" זכר - הופר המין. התיקון: "היַלְדָּה קראה ספר".
(א) השלימו: יְלָדוֹת ___ (גָּדוֹל); הַסְּפָרִים ___ (חָדָשׁ). (ב) בצירוף בֵּית סֵפֶר כתבו את הצורה המיודעת ואת צורת הרבים ונמקו.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) המיודע: בֵּית הַסֵּפֶר - בסמיכות ה׳ הידיעה חלה על הסומך. הרבים: בָּתֵּי סֵפֶר - מרבים דרך הנסמך (בַּיִת ← בָּתֵּי).
קבעו אם כל רצף הוא צירוף או משפט, ונמקו בעזרת הגרעין: (א) "השמלה הכחולה"; (ב) "הציפורים עפו"; (ג) "בֵּית הַסֵּפֶר"; (ד) "התלמידים סיימו את המטלה".
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) יש נושא, "הציפורים", ונשוא פועלי, "עפו" - משפט.
(ג) נסמך וסומך, בלי נשוא - צירוף (צירוף סמיכות). (ד) יש נושא, "התלמידים", ונשוא, "סיימו" - משפט; "את המטלה" מוסיף על הגרעין.
השלימו מילת קישור מתאימה ונמקו את הקשר הלוגי: (א) "היה חם מאוד ___ פתחנו את החלון"; (ב) "התאמנו הרבה ___ הפסדנו"; (ג) "אפשר לנסוע באוטובוס ___ ברכבת".
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) אבל - התוצאה הפוכה מן הצפוי; זהו קשר של ניגוד.
(ג) או - שתי אפשרויות שבין שתיהן בוחרים; זהו קשר של ברירה.
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים, מהקל אל הקשה, על יחידת התחביר של כיתה ח׳ - הגרעין וההתאם - ועל החזרה מכיתה ז׳ על הצירופים ומילות הקישור (2.5 נק׳ לשאלה). בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית
- 1הגרעין: הורידו כל מה שאפשר, ומה שנשאר הוא נושא ונשוא.
- 2הנשוא הפועלי: פועל מוטה בגוף ובזמן. הנשוא השמני נלמד בכיתה י׳.
- 3ההתאם: מין ומספר בין הנושא לנשוא; הפרתו היא שגיאה תחבירית.
- 4שם ותואר: מין, מספר ויידוע; אין יידוע חצוי.
- 5סמיכות: היידוע על הסומך, הריבוי דרך הנסמך, פירוק ב"של".
- 6צירוף, משפט ומילות קישור: במשפט יש נושא ונשוא, ובצירוף אין; מילת הקישור קובעת את הקשר הלוגי.
| המסלול | המבחן המכריע | דוגמה |
|---|---|---|
| הגרעין | מה נשאר אחרי שמורידים הכול? | התלמידים סיימו |
| ההתאם | מין ומספר מתאימים? | הילדים שיחקו (ולא: שיחק) |
| שם ותואר | שלוש התאמות, בלי יידוע חצוי | הַסְּפָרִים הַחֲדָשִׁים |
| סמיכות | איפה ה׳ הידיעה ואיפה הריבוי? | בֵּית הַסֵּפֶר · בָּתֵּי סֵפֶר |
| צירוף או משפט | יש נושא ונשוא? | הַיֶּלֶד הַגָּדוֹל · הפרח נָבַל |
