מתכננים פרזנטציה
בכיתה ז׳ למדנו לזהות פרזנטציה טובה. עכשיו תורנו להכין אחת. ההכנה אינה "לשבת ולכתוב מה אני אומר": היא תהליך בן שישה שלבים, שרק האחרון בהם הוא העמידה מול הכיתה. נלמד לבחור נושא ולהגדיר מטרה, לגבש שניים או שלושה רעיונות ולפתח אותם, לבנות פתיחה, גוף וסיום, לחשב תקציב זמן לחמש הדקות שקיבלנו, ולהכין ראשי פרקים ואמצעי עזר שעוזרים במקום להפריע.
חמש דקות הן 300 שניות. זה הכול. נשמע הרבה, עד שמנסים. אם מקדישים 45 שניות לפתיחה ו-45 לסיום, נשארות 210 שניות לגוף. עם שלושה רעיונות זה 70 שניות לרעיון: משפט שמציג את הרעיון, דוגמה שממחישה אותו, ומשפט שמקשר לרעיון הבא. עכשיו ברור מדוע שבעה רעיונות אינם אפשריים, ומדוע רעיון שלא פותח משאיר אתכם עומדים בשקט אחרי דקה וחצי. תכנון הפרזנטציה מתחיל בחשבון הזה.
האנטומיה של ההכנה
הכנת הפרזנטציה מתפרקת לשישה שלבים, ולכל שלב יש דף משלו בתלקיט. שימו לב לפרופורציה: חמישה שלבי הכנה, ורק אחד של הצגה. מי שמדלג על השלבים באמצע מגלה זאת בדיוק ברגע שהוא עומד מול הכיתה.
שישה מושגים שיהפכו רעיון לפרזנטציה
ששת השלבים
1. בוחרים נושא. 2. חושבים על התכנים המרכזיים. 3. סיעור מוחין. 4. מכינים את הפרזנטציה. 5. עורכים חזרות. 6. מציגים בפני הכיתה. חמישה שלבי הכנה, ורק אחד של הצגה.
נושא ומטרה
בוחרים נושא שקרוב לליבכם, ומיד שואלים מהי המטרה: ללמד, למסור מידע, לעורר מודעות ולהניע לפעולה, להמליץ, או לחלוק סיפור אישי. המטרה היא שתקבע אילו תכנים ייבחרו ואיך יוצגו.
תקציב הזמן
לפרזנטציה בת חמש דקות מקצים בערך 45 שניות לפתיחה, 45 שניות לסיום, וכל השאר לגוף. עם שלושה רעיונות נשארות כ-70 שניות לרעיון. מספר הרעיונות אינו בחירה חופשית: הוא נגזר מן הזמן.
פתיחה, גוף, סיום
פתיחה: שאלה אל הקהל, סיפור אישי קצר או נתון מפתיע. גוף: רעיון, ומיד אחריו הדוגמה שמפתחת אותו. סיום: מסקנה, המלצה או שאלה להמשך חשיבה. הסדר צריך להיות הגיוני, כך שדבר יוביל לדבר.
ראשי פרקים, לא טקסט רצוף
מכינים נקודות או ראשי פרקים, לא נאום כתוב מילה במילה. ראשי פרקים מזכירים את הסדר ומשאירים את העיניים פנויות לקהל. המחוון דורש שהדברים יוצגו בעל-פה ולא יוקראו.
אמצעי עזר ומצגת
המצגת אינה סיכום מלא של ההרצאה. היא נועדה לרכז את עיקרי הדברים, להמחיש אותם בדרך חזותית ולעזור לכם לזכור. אמצעי עזר אחרים: תמונות, סרטונים, נתונים, טבלאות, ואפילו חפץ.
1. מהו בולען
2. שלוש סיבות
3. מה עושים
"שלום לכולם, היום ברצוני להציג בפניכם את נושא הבולענים, אשר..."
דוגמאות פתורות
שלושה מקרי תכנון, כל אחד באותה שיטה: מה נתון, איזה חשבון עושים, ומה מחליטים בסופו.
- הנתון: הנושא "למה כדאי לישון שמונה שעות", חמש דקות, מטרה: לעורר מודעות ולהניע לפעולה.
- הסינון: אוספים שבעה דברים מעניינים, ואז שואלים על כל אחד: האם הוא משרת את המטרה. חמישה נופלים.
- שלושת הנותרים: מה קורה למוח בשינה; איך חוסר שינה פוגע בזיכרון; שני דברים שאפשר לעשות כבר הערב.
- שלושה רעיונות שמובילים זה לזה, והשלישי הוא בדיוק ההנעה לפעולה שהמטרה דרשה.
- החשבון: ארבע דקות הן 240 שניות. פחות 36 לפתיחה ו-36 לסיום, נשארות 168 שניות לגוף.
- החלוקה: 168 חלקי ארבעה רעיונות הם 42 שניות לרעיון. זה קצר מדי לרעיון ולדוגמה שלו.
- ההחלטה: מוותרים על הרעיון החלש ביותר. שלושה רעיונות מקבלים 56 שניות כל אחד, וזה כבר עובד.
- כשהזמן קצר, מוותרים על רעיון ולא מקצרים את כולם. עדיף שלושה מפותחים מארבעה חטופים.
- מה קרה: תלמיד העתיק אל השקופית פסקה שלמה מן המקור, בגופן קטן.
- מדוע זו בעיה: הקהל קורא במקום להקשיב, והמציג נגרר להקריא. המצגת אמורה לרכז עיקרים, לא לשמש סיכום מלא.
- התיקון: משאירים על השקופית שלוש נקודות קצרות או תמונה אחת, ואת הפסקה אומרים בעל-פה.
- כלל בדוק: אם אפשר לקרוא את השקופית במקומכם, היא מיותרת.
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות: מזיהוי השלבים ותקציב הזמן, דרך ניתוח מטרה, מבנה ואמצעי עזר, ועד תכנון בפועל, מנושא גולמי אל ראשי פרקים מוכנים. כל השאלות נפתרות לבד, בלי מאזין. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1שישה שלבים: בוחרים נושא, חושבים על התכנים, סיעור מוחין, מכינים, עורכים חזרות, מציגים.
- 2מטרה קודמת לתוכן: ללמד, למסור מידע, לעורר מודעות, להמליץ, או לחלוק סיפור אישי.
- 3תקציב זמן: כ-45 שניות לפתיחה, כ-45 לסיום, והשאר לגוף, מחולק במספר הרעיונות.
- 4ראשי פרקים, לא טקסט רצוף: כדי שהדברים יוצגו ולא יוקראו.
- 5המצגת מרכזת עיקרים: אם אפשר לקרוא אותה במקומכם, היא מיותרת.
