מעבר למשמעות המילונית
"דק", "רזה" ו"כחוש" מציינים בדיוק אותו דבר, ובכל זאת איש אינו מחליף ביניהן. ההבדל אינו במשמעות המילונית אלא במשמעות הנלווית, בקונוטציה: ברגש וביחס שהמילה גוררת איתה. הבחירה במילה היא תמיד גם בחירה בעמדה. מכאן ממשיכים אל שלוש תופעות שנשענות על אותו כוח: לשון נקייה, שמחליפה מילה קשה במילה מרוככת; המטפורה, שמעבירה משמעות על יסוד דמיון; והמטונימיה, שמחליפה מילה באחרת על יסוד קרבה. ארבעתן יחד הן הכלים שבהם טקסט משכנע פועל עליכם.
לכל ביטוי קבעו את התופעה. השורה הראשונה פתורה כדוגמה. מטפורה = העברה על יסוד דמיון · מטונימיה = החלפה על יסוד קרבה או קשר.
אותה עובדה, שלוש עמדות. "הוא דק" נשמע כמו מחמאה, "הוא רזה" נשמע כמו דיווח, "הוא כחוש" נשמע כמו דאגה. המשמעות המילונית זהה בשלושתן; מה שנבדל הוא המשמעות הנלווית. מי שכותב בוחר לא רק מה למסור אלא גם איך שתרגישו כלפי מה שנמסר, וזה הכוח שעליו נשענות גם לשון נקייה, גם המטפורה וגם המטונימיה.
שלוש מילים, קונוטציה אחרת
הקונוטציה נחלקת לשניים. קונוטציה ריגושית היא הרגש שהמילה גוררת - חיובי, שלילי או ניטרלי. קונוטציה משלבית היא רמת הלשון שהמילה משדרת: גבוהה, תקנית או מדוברת. שתיהן נרשמות במילון, ושתיהן מכריעות בבחירת המילה. הנה שלוש מילים בעלות אותה משמעות מילונית:
שש תופעות של משמעות
שישה כרטיסים: הקונוטציה על שני סוגיה, לשון נקייה, המטפורה, המטונימיה, וההבחנה שבין השתיים.
משמעות מילונית ומשמעות נלווית
המשמעות המילונית היא מה שכתוב בערך. המשמעות הנלווית (קונוטציה) היא כל מה שנדבק למילה מעבר לכך. ל"רזה", "דק" ו"כחוש" משמעות מילונית זהה, ומשמעות נלווית שונה לגמרי.
קונוטציה ריגושית
הרגש שהמילה גוררת. "החלטי" ו"עקשן" מתארים את אותה התנהגות, אך הראשונה משבחת והשנייה מגנה. מי שבוחר בין השתיים אינו מוסר עובדה אחרת; הוא מוסר עמדה אחרת. זו הסיבה שבטקסט משכנע כדאי לשאול תמיד למה נבחרה דווקא המילה הזאת.
קונוטציה משלבית
רמת הלשון שהמילה משדרת. "הֵחֵל" ו"התחיל" מציינות אותה פעולה, אך הראשונה גבוהה והשנייה רגילה; וכך גם "כעת" מול "עכשיו" ו"אולם" מול "אבל". המילון מציין את המשלב, והכותב מתאים אותו לנסיבות השיח.
לשון נקייה
לשון נקייה היא החלפת מילה קשה או פוגעת במילה מרוככת: "נפטר" במקום "מת", "אדם מבוגר" במקום "זקן". אליה מצטרפת גם "התקינות הפוליטית". הכוונה כאן כמעט תמיד נימוס והתחשבות, אך אותו מנגנון עצמו יכול לשמש גם לטשטוש, ולכן קוראים אותו בעין פקוחה.
מטפורה
מטפורה היא העברת משמעות על יסוד דמיון: "הילד הוא אריה" (אמיץ כאריה), "ים של דמעות". מטפורה רעננה עדיין מפתיעה ופועלת רטורית; מטפורה שחוקה כבר אינה מורגשת כציור - "רגל השולחן", "ראש הממשלה", "עין הסערה".
מטונימיה
מטונימיה אינה נשענת על דמיון כלל אלא על קרבה או קשר: היוצר במקום היצירה ("קראתי את ביאליק"), המקום במקום מי שיושב בו ("הבית הלבן הודיע"), הכלי במקום תוכנו ("אכלתי צלחת שלמה"). מבחן ההבחנה: שאלו אם יש דמיון. אם אין, ויש קשר, זו מטונימיה.
דוגמאות פתורות
שלוש דוגמאות: זיהוי קונוטציה בטקסט משכנע, הבחנה בין מטפורה למטונימיה, ובדיקה אם מטפורה שחוקה או רעננה.
- בודקים את המשמעות המילונית: שתיהן מתארות אדם שאינו משנה את עמדתו.
- בודקים את הרגש: "עקשן" גורר גינוי; "החלטי" גורר הערכה.
- מסיקים על הכותב: הבחירה מגלה את עמדתו כלפי המנהל.
- התופעה: קונוטציה ריגושית - אותה עובדה, שתי עמדות.
- שואלים אם יש דמיון: האוכל אינו דומה לצלחת בשום דבר.
- מחפשים קשר אחר: הצלחת היא הכלי שבתוכו האוכל.
- נותנים שם לקשר: הכלי מוצב במקום תוכנו.
- התופעה: מטונימיה, ולא מטפורה.
- בודקים את הראשונה: "רגל" הועברה אל השולחן על יסוד דמיון, אך איש אינו חש בכך יותר.
- קובעים: זו מטפורה שחוקה; היא כבר חלק מן העברית הרגילה.
- בודקים את השנייה: שקט אינו יכול לצרוח, והצירוף מפתיע ומושך תשומת לב.
- השנייה היא מטפורה רעננה, ולכן היא פועלת כאמצעי רטורי.
תרגול אינטראקטיבי
תרגול מדורג בשלוש רמות: מזיהוי הקונוטציה, דרך ההבחנה בין מטפורה למטונימיה, ועד ניתוח רטורי של בחירת מילים ברמת מבחן. בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
הנקודות שכדאי לזכור
- 1משמעות נלווית (קונוטציה): כל מה שנדבק למילה מעבר למשמעות המילונית.
- 2ריגושית: הרגש (החלטי מול עקשן). משלבית: רמת הלשון (הֵחֵל מול התחיל).
- 3לשון נקייה: החלפת מילה קשה במרוככת (נפטר במקום מת), ולעיתים גם טשטוש.
- 4מטפורה: העברה על יסוד דמיון (ים של דמעות).
- 5מטונימיה: החלפה על יסוד קרבה (הבית הלבן הודיע).
- 6שחוקה מול רעננה: "רגל השולחן" כבר אינה מורגשת; "השקט צרח" עדיין פועלת.
| התופעה | מבחן הזיהוי | דוגמה |
|---|---|---|
| קונוטציה ריגושית | אותה עובדה, רגש אחר | החלטי מול עקשן |
| קונוטציה משלבית | אותה עובדה, רמת לשון אחרת | הֵחֵל מול התחיל |
| לשון נקייה | מילה קשה מוחלפת במרוככת | נפטר במקום מת |
| מטפורה | יש דמיון | ים של דמעות |
| מטונימיה | אין דמיון, יש קשר | הבית הלבן הודיע |
