מבחן סוף שנה
זהו מבחן סוף השנה, מבחן מסכם אחד על כל חומר הלשון של כיתה ט׳, רחב ומשלב יותר ממבחן רבעוני. המבחן חוצה את השנה כולה: מערכת הצורות (הפועל בגזרת השלמים ויצירת הסביל), תצורת השם (מסורגת, קווית והלחם בסיסים), התחביר (סוגי המשפטים במבט על וההמרות ביניהם), הפיסוק, רובדי הלשון והמשלבים, ניבים ורב-משמעות והטקסט הטיעוני. מבחן סוף שנה · לשון · כיתה ט׳ · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). פרק א נבדק אוטומטית במחשב; בפרק ב כתבו את התשובה לעצמכם ואז גלו תשובה לדוגמה.
חימום למבחן סוף השנה, לרוחב כל השנה: סווגו כל פריט לפי המושג המבוקש, ואז בדקו בניין · פעיל/סביל · פשוט/איחוי/מורכב · תצורת השם · משלב.
שנה שלמה, מבחן אחד. מבחן סוף השנה מבקש להוכיח שליטה בכל הלשון של כיתה ט׳ בבת אחת: להפוך את הפועל כָּתַב לסביל נִכְתַּב; לפרק את מַחְשְׁבוֹן לבסיס ולצורן; לקבוע ש"השמש שקעה והרחוב התרוקן" הוא איחוי ואילו "כאשר שקעה השמש, התרוקן הרחוב" הוא מורכב; להמיר בין השניים; לפסק רשימה בנקודתיים ובפסיקים; לזהות שהֵחֵל גבוה מול הִתְחִיל המדובר; לפרש את הניב יָצָא לָאוֹר; ולפרק טיעון לטענה, נימוק, דוגמה ומסקנה. הכול במבחן אחד.
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן סוף שנה המסכם את כל חומר הלשון של כיתה ט׳: מערכת הצורות (הפועל בגזרת השלמים ויצירת הסביל), תצורת השם, התחביר (סוגי המשפטים וההמרות), הפיסוק, רובדי הלשון והמשלבים, ניבים ורב-משמעות והטקסט הטיעוני. מבנה המבחן: מבחן סוף שנה · לשון · כיתה ט׳ · זמן 90 דקות · 100 נקודות · מבנה: פרק א רב-ברירה (60 נק׳), פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה). בפרק ב חמש שאלות פתוחות משלבות (סך 40 נק׳) - זהו, נמקו ונתחו, ואז לחצו כדי לגלות תשובה לדוגמה. ההבחנה בין סוגי המשפטים נעשית במבט על. לפניכם אותו רעיון בשני מבנים:
שש כרטיסיות תזכורת לרוחב השנה
תזכורת קצרה לעמודי התווך של השנה - מערכת הצורות (הפועל בגזרת השלמים והסביל), תצורת השם, התחביר (סוגי המשפטים וההמרות), הפיסוק, הרבדים והמשלבים, הניבים והטיעון - לפי דפי הלימוד לכיתה ט׳, לפני שניגשים לפרקי המבחן.
יצירת הסביל
בבניין פעיל הנושא מבצע; בבניין סביל הפעולה נעשתה בו. השורש נשמר, הבניין מתחלף. שלושה זוגות קבועים: קל↔נפעל (כָּתַב ← נִכְתַּב), פיעל↔פוּעל (סִיפֵּר ← סֻפַּר), הפעיל↔הופעל.
הפועל בגזרת השלמים
ניתוח מלא: שורש, בניין, גוף וזמן. סימני היכר: נ׳ פותחת ← נפעל; "הת" ← התפעל; ה׳+חיריק ← הפעיל. בכיתה ט׳ מערכת הצורות נלמדת בגזרת השלמים, שבה כל עיצורי השורש נשמרים - לרבות שורשים בעלי ארבעה עיצורים, כגון תִּרְגֵּם (ת-ר-ג-מ). הגזרות עצמן נלמדות בחטיבה העליונה.
הפסוקית והמשפט המורכב
משפט מורכב = משפט עיקרי + פסוקית (משפט משועבד) הנפתחת במילת שעבוד (שֶׁ־, אֲשֶׁר, כי, כאשר). הפסוקית אינה עומדת בפני עצמה: "כשהגענו לתחנה" צריך את "האוטובוס כבר נסע" כדי שיהיה לו מובן.
תצורת השם
תצורה מסורגת: שורש נשזר לתוך משקל - מִגְדָּל. תצורה קווית: בסיס שלם + צורן סופי - מַחְשְׁבוֹן. הלחם בסיסים: קוֹלְנוֹעַ, רַמְזוֹר. למשקלים משמעות: קַטָּל בעלי מקצוע, מַפְעֵלָה שמות כלים, קְטִילָה שמות פעולה.
פיסוק והמרה
פיסוק: נקודה חותמת חיווי; פסיק מפריד בין איברי רשימה ובין שני איברי איחוי; נקודתיים לפני פירוט או ציטוט; מירכאות לדיבור ישיר. המרה: איחוי ↔ מורכב, כשהמשמעות והקשר הלוגי נשמרים: ולכן ↔ מכיוון ש, אבל ↔ אף על פי ש, ואז ↔ כאשר.
רבדים, משלבים, ניבים וטיעון
רובד = הזמן ההיסטורי; משלב = רמת הלשון (הֵחֵל גבוה מול הִתְחִיל מדובר). ניב = צירוף כבול (יָצָא לָאוֹר = פורסם); רב-משמעות = מילה בכמה מובנים (עַיִן). טיעון = טענה + נימוק + דוגמה + מסקנה.
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות המשלבות. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - זהו, נמקו ונתחו - ורק אז לחצו על "לחצו לתשובה לדוגמה" כדי לבדוק.
(א) הפכו כל פועל פעיל לצורתו הסבילה וציינו את זוג הבניינים: "כָּתַב" (קל) ו"סִיפֵּר" (פיעל). (ב) נתחו ניתוח מלא (שורש, בניין, גוף וזמן) את הפועל "הִתְלַבֵּשׁ", וקבעו את גזרתו.
לחצו לתשובה לדוגמה
"סִיפֵּר" בבניין פיעל ← הסביל סֻפַּר בבניין פוּעל (הזוג פיעל↔פוּעל). בשני המעברים השורש נשמר (כ-ת-ב, ס-פ-ר) ורק הבניין מתחלף: בפעיל הנושא מבצע, בסביל הפעולה נעשתה בנושא.
(ב) "הִתְלַבֵּשׁ" - השורש ל-ב-שׁ; התחילית "הת" מסגירה בניין התפעל; גוף נסתר, זמן עבר. כל עיצורי השורש נשמרים בכל צורה, ולכן זו גזרת השלמים - הגזרה שלומדים בכיתה ט׳.
קבעו את סוג כל משפט ונמקו בעזרת המבחן "האם החלק השני עומד בפני עצמו": (א) "הסרט שֶׁראינו אמש היה מרתק"; (ב) "המורה הגיע והכיתה נרגעה"; (ג) "הילדים החרוצים סיימו את המטלה בזמן".
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) "המורה הגיע" ו"הכיתה נרגעה" - כל אחד עומד בפני עצמו, והם מצורפים בקישור "ו". זהו משפט איחוי (בחטיבת הביניים גם: מחובר).
(ג) זוג אחד של נושא ונשוא: "הילדים" + "סיימו". זהו משפט פשוט, אף שהוא ארוך ויש בו משלימים.
(א) קבעו לכל שם את דרך התצורה ופרקו לרכיביו: מִגְדָּל, מַחְשְׁבוֹן, קוֹלְנוֹעַ. (ב) מהי משמעות המשקל של מַסְרֵקָה ומַגְהֵצָה? (ג) הוסיפו את הפיסוק החסר ל"בתיק שלי ספר מחברת ועיפרון" ונמקו כל סימן.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) שתיהן במשקל מַפְעֵלָה, שמשמעותו הנפוצה היא שמות כלים.
(ג) "בתיק שלי: ספר, מחברת ועיפרון". הנקודתיים מכריזות על הפירוט שיבוא; הפסיק מפריד בין איברי הרשימה; לפני ו׳ החיבור האחרונה אין פסיק.
לפניכם המשפט "ירד גשם חזק, ולכן ביטלנו את הטיול". (א) קבעו את סוג המשפט ואת הקשר הלוגי בין חלקיו. (ב) המירו אותו למשפט מורכב תוך שמירה על המשמעות, וציינו את מילת השעבוד ואיזה חלק נעשה משועבד. (ג) הסבירו במשפט אחד את כלל השימור.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) הסיבה נעשית החלק המשועבד הנפתח במילת השעבוד מכיוון ש, והתוצאה נשארת המשפט העיקרי: "מכיוון שירד גשם חזק, ביטלנו את הטיול".
(ג) כלל השימור: משנים רק את המבנה - המשמעות והקשר הלוגי חייבים להישמר בדיוק כפי שהיו.
(א) קבעו בכל זוג את המילה הגבוהה ואת המקבילה המדוברת: "הֵחֵל / הִתְחִיל" ו"בְּרַם / אֲבָל". (ב) פרשו את הניב "יָצָא לָאוֹר" והסבירו מדוע אי אפשר לפרשו מילה-מילה, וקבעו את סוג הצירוף "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב". (ג) בפסקה "כדאי לקרוא ספרים, כי הקריאה מרחיבה את אוצר המילים. מחקר מצא שתלמיד הקורא רבע שעה ביום מכיר אלפי מילים נוספות. לכן ראוי לקבוע זמן קריאה יומי." - זהו את הטענה, הנימוק, אמצעי השכנוע והמסקנה.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) "יָצָא לָאוֹר" הוא ניב - צירוף כבול שמשמעותו אינה סכום מילותיו: פורסם. אי אפשר לפרקו מילה-מילה כי אין בו "אור" ממשי, והמשמעות כבולה לצירוף כולו. "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" הוא פתגם - אמרת חוכמה עממית (שם טוב עדיף על רכוש).
(ג) הטענה: "כדאי לקרוא ספרים". הנימוק (אחרי "כי"): "הקריאה מרחיבה את אוצר המילים". אמצעי השכנוע: "מחקר מצא ש..." ומספר (אלפי מילים) - עובדות ונתונים. המסקנה (אחרי "לכן"): "ראוי לקבוע זמן קריאה יומי".
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים, מהקל אל הקשה, החוצות את כל חומר השנה - מערכת הצורות (הפועל בגזרת השלמים והסביל), תצורת השם, התחביר (סוגי המשפטים וההמרות), הפיסוק, הרבדים והמשלבים, הניבים והטיעון (2.5 נק׳ לשאלה). בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית
- 1מערכת הצורות: הפועל בגזרת השלמים (שורש, בניין, גוף, זמן) ויצירת הסביל - קל↔נפעל (כָּתַב↔נִכְתַּב), פיעל↔פוּעל (סִיפֵּר↔סֻפַּר), הפעיל↔הופעל.
- 2תצורת השם: מסורגת (שורש במשקל), קווית (בסיס וצורן סופי), הלחם בסיסים; קַטָּל בעלי מקצוע, מַפְעֵלָה שמות כלים.
- 3סוגי המשפטים: פשוט, איחוי (מחובר) ומורכב. המבחן המכריע: האם החלק השני עומד בפני עצמו?
- 4פיסוק והמרות: נקודה, פסיק, נקודתיים ומירכאות; איחוי ↔ מורכב כשהמשמעות והקשר הלוגי נשמרים (ולכן ↔ מכיוון ש).
- 5רבדים ומשלבים: ארבעה רבדים היסטוריים; המשלב נבחר לפי הנמען והמטרה (הֵחֵל מול הִתְחִיל).
- 6ניבים וטיעון: ניב הוא צירוף כבול; מבנה הטיעון - טענה, נימוקים, דוגמאות ומסקנה.
| התחום | מה נבדק | דוגמה |
|---|---|---|
| הפועל והסביל | שורש, בניין, גוף, זמן; זוגות פעיל-סביל | הִתְלַבֵּשׁ · כָּתַב ↔ נִכְתַּב |
| תצורת השם | מסורגת · קווית · הלחם בסיסים | מִגְדָּל · מַחְשְׁבוֹן · קוֹלְנוֹעַ |
| סוגי המשפטים | פשוט · איחוי (מחובר) · מורכב | השמש שקעה והרחוב התרוקן |
| פיסוק והמרות | נקודתיים ופסיק · ולכן ↔ מכיוון ש | בתיק שלי: ספר, מחברת ועיפרון |
| משמעות ומשלב | ניבים, רב-משמעות, רבדים ומשלבים | יָצָא לָאוֹר · עַיִן · הֵחֵל |