מבחן תנופה בעברית
תנופה היא הבחינה הארצית בעברית כשפת אם, והיא נערכת בכיתה ט׳. תלמידי כיתות ט׳ ייבחנו בבחינה ארצית באנגלית או במדע וטכנולוגיה או בעברית, והבחינה בעברית תתקיים ב-20 בינואר 2027, י"ב בשבט תשפ"ז. הבחינה חוצה נושאים ודוגמת את כל השנה: הבנת הנקרא ואוצר מילים, לשון ומטה-לשון (מערכת הצורות בגזרת השלמים, תצורת השם, פעיל וסביל, סוגי המשפטים והפיסוק) והבעה.
חימום לפני מבחן תנופה: סווגו כל פריט לפי המושג המבוקש - מכל תחומי כיתה ט׳. השורה הראשונה - דוגמה פתורה. אחר כך לחצו על "בדיקה". פשוט · איחוי (מחובר) · מורכב · תצורה מסורגת וקווית · פעיל וסביל.
כל שנת כיתה ט׳ בבחינה אחת. בתחביר: "ירד גשם ונשארנו בבית" הוא איחוי (מחובר), ואילו "נשארנו בבית כי ירד גשם" הוא מורכב. במערכת הצורות: מִגְדָּל נוצר בתצורה מסורגת (שורש במשקל), ומַחְשְׁבוֹן בתצורה קווית (בסיס + צורן). בסביל: "הילד כתב את המכתב" ← "המכתב נכתב על ידי הילד". ובאוצר המילים: "יצא לו שם" הוא ניב, ולא צירוף מילולי.
הוראות המבחן ומבנהו
לפניכם מבחן תנופה לדוגמה בעברית לכיתה ט׳, הדוגם את כל חומר השנה: הבנת הנקרא ואוצר מילים, מערכת הצורות ותצורת השם, התחביר והפיסוק, ורובדי הלשון. מבנה המבחן: 90 דקות · 100 נקודות · פרק א רב-ברירה (60 נק׳) · פרק ב שאלות פתוחות (40 נק׳). בפרק א 24 שאלות רב-ברירה בארבעה סטים (2.5 נק׳ לשאלה) - סמנו את התשובה הנכונה, בדקו והמשיכו. בפרק ב חמש שאלות פתוחות (8 נק׳ כל אחת) - כתבו את התשובה על דף, ורק אז גלו תשובה לדוגמה. שימו לב: בכיתה ט' הדגש הוא על ההבחנה בין סוגי המשפטים במבט על, ולא על תחימת איברים ופסוקיות ולא על סוגי פסוקיות. הנה דוגמה מן התחביר:
שש כרטיסיות תזכורת לכל תחומי הבחינה
תזכורת קצרה לכל תחומי כיתה ט׳ - סוגי המשפטים, תצורת השם, הפועל בגזרת השלמים, פעיל וסביל, הפיסוק, ואוצר המילים והמשלבים - לפי דפי הלימוד, לפני שניגשים לפרקי הבחינה.
סוגי המשפטים
פשוט - גרעין אחד. איחוי (מחובר) - שני גרעינים שווי מעמד ומילת קישור: "ירד גשם ונשארנו בבית". מורכב - משפט עיקרי ופסוקית משועבדת במילת שעבוד: "נשארנו בבית כי ירד גשם". בכיתה ט' ההבחנה נעשית במבט על, בלי מיון הפסוקיות לסוגים.
תצורת השם
תצורה מסורגת: השורש נשזר לתוך משקל - ג-ד-ל במשקל מִקְטָל ← מִגְדָּל. תצורה קווית: בסיס שלם + צורן סופי - מַחְשֵׁב + וֹן ← מַחְשְׁבוֹן. דרך שלישית: הלחם בסיסים - קוֹלְנוֹעַ (קוֹל + נוֹעַ). למשקלים נפוצים יש משמעות: קַטָּל בעלי מקצוע, מַפְעֵלָה שמות כלים.
הפועל בגזרת השלמים
ניתוח מלא: שורש, בניין, גוף וזמן. סימני היכר: נ׳ פותחת ← נפעל; "הת" ← התפעל; ה׳+חיריק ← הפעיל. בכיתה ט' מערכת הצורות נלמדת בגזרת השלמים, שבה כל עיצורי השורש נשמרים, לרבות שורשים בעלי ארבעה עיצורים כגון ת-ר-ג-מ.
פעיל וסביל
בפעיל עושה הפעולה הוא הנושא: "הילד כתב את המכתב". בסביל מה שהפעולה נעשתה בו הופך לנושא, ועושה הפעולה נדחק ל"על ידי" או נעלם: "המכתב נכתב על ידי הילד". זוגות הבניינים: פעל ↔ נפעל, פיעל ↔ פועל, הפעיל ↔ הופעל.
הפיסוק
הפסיק מפריד בין איברים ברשימה ולפני מילות קישור מסוימות; הנקודתיים פותחות פירוט או ציטוט; המקף מחבר; הגרשיים תוחמים ציטוט. הפיסוק אינו קישוט: הוא משנה משמעות - "לא, לעצור" מול "לא לעצור".
אוצר מילים, ניבים ומשלבים
ניב הוא צירוף כבול שמשמעותו אינה סכום מילותיו ("יצא לו שם" = התפרסם). רב-משמעות: מילה אחת בכמה משמעויות לפי ההקשר. משלב: גבוה (ספרותי), בינוני (תקני) ונמוך (דיבורי); בחירת המשלב נגזרת מן הנמען ומן המטרה.
פרק ב - שאלות פתוחות (40 נקודות)
ענו על חמש השאלות. כל שאלה דוגמת תחום אחר מחומר השנה. בכל שאלה כתבו את התשובה בעצמכם - סווגו, נמקו והמירו - ורק אז לחצו על "לחצו לתשובה לדוגמה" כדי לבדוק.
קבעו את סוג כל משפט ונמקו: (א) "ירד גשם ונשארנו בבית"; (ב) "נשארנו בבית כי ירד גשם"; (ג) "התלמידים החרוצים סיימו את המטלה".
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) גם כאן שני גרעינים, אך "כי ירד גשם" פותח במילת שעבוד ואינו עומד בפני עצמו. הוא משועבד למשפט העיקרי, ולכן זהו משפט מורכב.
(ג) גרעין אחד בלבד: "התלמידים" + "סיימו". זהו משפט פשוט. "החרוצים" מתאר את הנושא ואינו יוצר גרעין נוסף.
קבעו לכל שם את דרך התצורה ופרקו לרכיביו: מִגְדָּל; מַחְשְׁבוֹן; קוֹלְנוֹעַ. מהי משמעות המשקל של מַסְרֵקָה ומַגְהֵצָה?
לחצו לתשובה לדוגמה
מַחְשְׁבוֹן - תצורה קווית: בסיס שלם מַחְשֵׁב ועליו הצורן הסופי וֹן.
קוֹלְנוֹעַ - הלחם בסיסים: שני בסיסים, קוֹל + נוֹעַ, המולחמים למילה אחת.
מַסְרֵקָה ומַגְהֵצָה שתיהן במשקל מַפְעֵלָה, שמשמעותו הנפוצה היא שמות כלים.
(א) המירו לסביל: "הילד כתב את המכתב". (ב) המירו לפעיל: "העוגה נאפתה על ידי סבתא". (ג) הסבירו מה קורה לעושה הפעולה בהמרה לסביל, ומדוע כותב יבחר בכל זאת בסביל.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) "סבתא אפתה את העוגה". עושה הפעולה חוזר להיות הנושא, והנושא הסביל הופך למושא.
(ג) בהמרה לסביל עושה הפעולה נדחק אל צירוף "על ידי", ולעיתים נעלם לגמרי ("המכתב נכתב"). כותב יבחר בסביל כשעושה הפעולה אינו ידוע, אינו חשוב, או כשהוא מבקש להסיט את מוקד תשומת הלב אל הפעולה ואל תוצאתה.
(א) הסבירו את משמעות הניב "יצא לו שם" ומדוע אי אפשר להבינו ממילותיו. (ב) הסבירו את הרב-משמעות של עֵרֶךְ. (ג) התאימו משלב: איזו פנייה מתאימה למכתב רשמי, "שלום רב" או "מה נשמע"?
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) עֵרֶךְ נושאת כמה משמעויות לפי ההקשר: שווי מספרי (ערך המשתנה), ערך מוסרי (ערכי החברה), או פריט במילון (ערך מילוני). מילה אחת בכמה משמעויות ← רב-משמעות.
(ג) למכתב רשמי מתאימה הפנייה "שלום רב" - משלב תקני עד גבוה. "מה נשמע" שייך למשלב הדיבורי ואינו הולם נמען רשמי.
(א) הסבירו כיצד הפסיק משנה את משמעות המשפט "לא, לעצור" לעומת "לא לעצור". (ב) בקטע "יש להאריך את ההפסקה. תלמידים שנחים טוב יותר מרוכזים יותר בשיעור" - זהו את הטענה ואת הנימוק.
לחצו לתשובה לדוגמה
(ב) הטענה: "יש להאריך את ההפסקה" - זו העמדה שהכותב מבקש שנקבל. הנימוק: "תלמידים שנחים טוב יותר מרוכזים יותר בשיעור" - זו התמיכה שנועדה לשכנע אותנו לקבל את הטענה.
פרק א - שאלות רב-ברירה (60 נקודות)
24 שאלות בארבעה סטים מכל חומר כיתה ט׳ - אוצר מילים ומשלבים, תצורת השם ומערכת הפועל, סוגי המשפטים והפיסוק, ופעיל וסביל (2.5 נק׳ לשאלה). בחרו תשובה, בדקו, והתקדמו לסט הבא.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
נקודות לבדיקה עצמית - כל תחומי הבחינה
- 1סוגי המשפטים: פשוט (גרעין אחד), איחוי (מחובר) - שני גרעינים שווי מעמד, מורכב - עיקרי ופסוקית משועבדת. ההבחנה במבט על.
- 2תצורת השם: מסורגת (שורש ומשקל), קווית (בסיס וצורן סופי), הלחם בסיסים; משמעות המשקלים.
- 3הפועל בגזרת השלמים: שורש, בניין, גוף וזמן, לרבות שורשים בעלי ארבעה עיצורים.
- 4פעיל וסביל: זוגות הבניינים והמרה בשני הכיוונים; הסביל דוחק או מעלים את עושה הפעולה.
- 5פיסוק: סימן אחד יכול להפוך משמעות - "לא, לעצור" מול "לא לעצור".
- 6אוצר מילים ומשלבים: ניב הוא צירוף כבול; רב-משמעות נקבעת בהקשר; המשלב נבחר לפי הנמען והמטרה.
| התחום | מה נבדק | דוגמה |
|---|---|---|
| תחביר | פשוט, איחוי (מחובר), מורכב | ירד גשם ונשארנו בבית · נשארנו כי ירד גשם |
| תצורת השם | מסורגת, קווית, הלחם | מִגְדָּל · מַחְשְׁבוֹן · קוֹלְנוֹעַ |
| מערכת הפועל | שורש, בניין, גוף וזמן בגזרת השלמים | נִכְתַּב (כ-ת-ב, נפעל) |
| פעיל וסביל | המרה בשני הכיוונים | הילד כתב את המכתב ← המכתב נכתב |
| אוצר מילים ומשלב | ניבים, רב-משמעות, התאמת משלב | יצא לו שם · עֵרֶךְ · שלום רב |
