הַמִּלָּה הַמְּדֻיֶּקֶת אוֹמֶרֶת יוֹתֵר
בִּשְׁנֵי הַפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים עָבַדְנוּ עַל אוֹתִיּוֹת. עַכְשָׁו נַעֲבֹר לַמִּלִּים עַצְמָן. קֹדֶם נִלְמַד לֶאֱסֹף מִלִּים לִקְבוּצוֹת וְלָתֵת לְכָל קְבוּצָה שֵׁם, וְגַם לִמְצֹא מִי לֹא מַתְאִים וּלְהַסְבִּיר לָמָּה. אַחַר כָּךְ נִרְאֶה שֶׁלִּפְעָמִים אוֹתוֹ דָּבָר שַׁיָּךְ לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת בְּבַת אַחַת. וּמִשָּׁם נַמְשִׁיךְ אֶל הַחֵלֶק הֲכִי מְעַנְיֵן: מִלִּים מְדֻיָּקוֹת. יֵשׁ מִלִּים לִגְוָנִים וְלֹא רַק לִצְבָעִים, מִלִּים לְגֹדֶל, לְמִרְקָם וּלְצוּרָה, וְיֵשׁ מִלִּים לְרִגְשׁוֹת. וּמִלָּה אַחַת מְדֻיֶּקֶת אוֹמֶרֶת לִפְעָמִים יוֹתֵר מֵחָמֵשׁ מִלִּים כְּלָלִיּוֹת.
בַּפֶּרֶק 18 שְׁאֵלוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה סֵטִים, וְעוֹד חָמֵשׁ מְשִׂימוֹת פְּתוּחוֹת.
חֲזָרָה לְשַׁעַר הַחוֹבֶרֶת
"תֵּן לִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" אֵינוֹ עוֹבֵד מֵעֵבֶר לַחֶדֶר. מִלָּה כְּלָלִית מַכְרִיחָה אֶת מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ לְנַחֵשׁ, וְלִפְעָמִים הוּא מְנַחֵשׁ לֹא נָכוֹן. מִלָּה מְדֻיֶּקֶת חוֹסֶכֶת אֶת כָּל זֶה. וְהַצַּעַד הָרִאשׁוֹן אֶל מִלָּה מְדֻיֶּקֶת הוּא דַּוְקָא לְסַדֵּר: כְּשֶׁמִּלִּים יוֹשְׁבוֹת אֶצְלֵנוּ בִּקְבוּצוֹת, קַל הַרְבֵּה יוֹתֵר לִמְצֹא אֶת הָאַחַת שֶׁצְּרִיכִים.
- מה יש בפרק
- הפרק הרחב ביותר בחוברת, והוא כולו אוצר מילים. שלושה חלקים: לאסוף פריטים לקבוצה ולתת לה שם, למצוא מי אינו מתאים, ולשייך פריט אחד ליותר מקבוצה אחת; מילים מדויקות לגוון, לגודל, למרקם ולצורה; ומילים לרגשות, מילה שמחזקת חבר, פנייה מתאימה כשכותבים למישהו, וסיום מתאים לפתק תודה.
- מה לעשות
- כאן שווה במיוחד לדבר ולא רק לסמן. אחרי כל שאלה שאלו את הילד "ולמה?", גם כשענה נכון. הנימוק הוא החלק שמלמד, והוא בדיוק מה שקשה לבדוק במחשב.
- מה לא נבדק כאן
- הפרק אינו משתמש במונח "שורש". קישור בין שתי מילים שיש להן אותיות משותפות נעשה כאן באוזן ובעין בלבד, כי המונח עצמו נלמד בכיתה ב.
אֵיךְ בּוֹנִים קְבוּצָה
כְּדֵי לִבְנוֹת קְבוּצָה צָרִיךְ קֹדֶם כֹּל לְהַחְלִיט לְפִי מָה אֲנַחְנוּ מְמַיְּנִים, וְלִבְחֹר תְּכוּנָה אַחַת בִּלְבַד. אֶפְשָׁר לְמַיֵּן לְפִי צֶבַע, אֶפְשָׁר לְפִי גֹּדֶל, וְאֶפְשָׁר לְפִי מָה עוֹשִׂים עִם הַדָּבָר. בָּרֶגַע שֶׁבָּחַרְנוּ, כָּל הַשְּׁאָר נַעֲשֶׂה קַל: מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶת הַתְּכוּנָה נִכְנָס פְּנִימָה, וּמִי שֶׁאֵין בּוֹ נִשְׁאָר בַּחוּץ. וְאָז נוֹתְנִים לַקְּבוּצָה שֵׁם, וְהַשֵּׁם הוּא בְּעֶצֶם הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה מָה מְשֻׁתָּף לְכֻלָּם.
וְיֵשׁ כָּאן דָּבָר אֶחָד שֶׁמַּפְתִּיעַ: הַיּוֹצֵא דֹּפֶן אֵינוֹ יוֹצֵא דֹּפֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הוּא יוֹצֵא דֹּפֶן רַק בְּיַחַס לַתְּכוּנָה שֶׁבָּחַרְנוּ. נַחְלִיף אֶת הַתְּכוּנָה, וְהוּא עָלוּל לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ דַּוְקָא בִּפְנִים.
מָה חָשׁוּב לִזְכֹּר
שֵׁשׁ כַּרְטִיסִיּוֹת קְצָרוֹת, וְהֵן מְכַסּוֹת אֶת כָּל מָה שֶׁהַפֶּרֶק הַזֶּה בּוֹדֵק.
קְבוּצָה וְשֵׁם
אוֹסְפִים כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַשֶּׁהוּ מְשֻׁתָּף, וְנוֹתְנִים לָהֶם שֵׁם אֶחָד. הַשֵּׁם הַטּוֹב הוּא זֶה שֶׁמַּתְאִים לְכָל הַחֲבֵרִים בַּקְּבוּצָה, וְלֹא רַק לְאֶחָד מֵהֶם.
מִי לֹא מַתְאִים
קֹדֶם מוֹצְאִים מָה מְשֻׁתָּף לָרֹב, וְרַק אַחַר כָּךְ מִי חוֹרֵג. וְתָמִיד אוֹמְרִים לָמָּה, כִּי בְּלִי הַנִּמּוּק זֶה נִחוּשׁ וְלֹא תְּשׁוּבָה.
אוֹתוֹ פְּרִיט, שְׁתֵּי קְבוּצוֹת
עִפָּרוֹן אָדֹם שַׁיָּךְ גַּם לִקְבוּצָה שֶׁל דְּבָרִים שֶׁכּוֹתְבִים אִתָּם, וְגַם לִקְבוּצָה שֶׁל דְּבָרִים אֲדֻמִּים. שְׁנֵי הַשִּׁיּוּכִים נְכוֹנִים, כִּי בְּכָל אֶחָד בָּדַקְנוּ תְּכוּנָה אַחֶרֶת.
לֹא רַק צֶבַע, גַּם גָּוֶן
לְכָל צֶבַע יֵשׁ הַרְבֵּה גְּוָנִים, וְלַגְּוָנִים יֵשׁ שֵׁמוֹת מִשֶּׁלָּהֶם. לֹא רַק צָהֹב, אֶלָּא גַּם זָהֹב; לֹא רַק אָדֹם, אֶלָּא גַּם וָרֹד. הַגָּוֶן מְסַפֵּר בְּדִיּוּק אֵיזֶה אָדֹם הָיָה שָׁם.
גֹּדֶל, מִרְקָם וְצוּרָה
שָׁלוֹשׁ מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל מִלִּים שֶׁכְּדַאי לְהַכִּיר. גֹּדֶל: צַר, רָחָב. מִרְקָם, כְּלוֹמַר אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ לַיָּד: רַךְ, מְחֻסְפָּס. צוּרָה: מְרֻבָּע, מְשֻׁלָּשׁ.
מִלָּה שֶׁמְּחַזֶּקֶת
מִלָּה יְכוֹלָה לְחַזֵּק אָדָם וִיכוֹלָה לִפְגֹּעַ בּוֹ, וְהַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶן אֵינוֹ בְּאֹרֶךְ הַמִּשְׁפָּט. וּכְשֶׁכּוֹתְבִים לְמִישֶׁהוּ, פּוֹתְחִים בִּפְנִיָּה וְסוֹגְרִים בְּמִלַּת סִיּוּם. לַחֲבֵרָה קְרוֹבָה כּוֹתְבִים אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְמִישֶׁהוּ שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶתְכֶם.
שָׁלוֹשׁ דֻּגְמָאוֹת פְּתוּרוֹת
מִיּוּן שֶׁל שֵׁשׁ מִלִּים לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת, מִלָּה חֲדָשָׁה שֶׁמְּנַחֲשִׁים אוֹתָהּ, וּמִלָּה כְּלָלִית שֶׁמְּדַיְּקִים בִּמְקוֹמָהּ.
- קֹדֶם כֹּל מַחְלִיטִים לְפִי מָה מְמַיְּנִים. נִבְחַר לְפִי מָה עוֹשִׂים עִם כָּל דָּבָר.
- עוֹבְרִים מִלָּה מִלָּה וְשׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ שְׁאֵלָה אַחַת: קוֹרְאִים אֶת זֶה, אוֹ יוֹשְׁבִים עַל זֶה?
- עִתּוֹן, מִכְתָּב וְשֶׁלֶט קוֹרְאִים. כֻּרְסָה, סַפְסָל וּמִטָּה יוֹשְׁבִים אוֹ שׁוֹכְבִים עֲלֵיהֶם.
- נוֹתְנִים שֵׁם לְכָל קְבוּצָה: "דְּבָרִים שֶׁקּוֹרְאִים" וְ"רָהִיטִים".
- שָׁלוֹשׁ וְשָׁלוֹשׁ. וְשִׂימוּ לֵב: אִלּוּ הָיִינוּ מְמַיְּנִים לְפִי גֹּדֶל, הַקְּבוּצוֹת הָיוּ יוֹצְאוֹת אֲחֵרוֹת לְגַמְרֵי.
- לֹא נִבְהָלִים וְלֹא מְדַלְּגִים. קֹדֶם מִסְתַּכְּלִים עַל הַמִּלָּה עַצְמָהּ.
- בְּתוֹכָהּ מִסְתַּתֶּרֶת מִלָּה שֶׁכְּבָר מַכִּירִים: צֶבַע. אוֹתָן אוֹתִיּוֹת בְּדִיּוּק, בְּאוֹתוֹ סֵדֶר.
- מְנַחֲשִׁים לְפִי זֶה: כַּנִּרְאֶה יֵשׁ בַּצִּיּוּר הַרְבֵּה צְבָעִים.
- בּוֹדְקִים אִם הַנִּחוּשׁ מַתְאִים לַמִּשְׁפָּט כֻּלּוֹ. "הַצִּיּוּר שֶׁלָּהּ מְאוֹד מָלֵא בִּצְבָעִים" נִשְׁמָע הֶגְיוֹנִי, וְלָכֵן הַנִּחוּשׁ טוֹב.
- וְאִם עֲדַיִן לֹא בָּטוּחַ, שׁוֹאֲלִים מְבֻגָּר. שְׁאֵלָה הִיא הַצַּעַד הָאַחֲרוֹן, לֹא הָרִאשׁוֹן.
- "לֹא טוֹב" יָכוֹל לִהְיוֹת הַרְבֵּה דְּבָרִים, וְלָכֵן הוּא כִּמְעַט אֵינוֹ אוֹמֵר כְּלוּם.
- שׁוֹאֲלִים מָה בְּדִיּוּק קָרָה. חָבֵר שֶׁלּוֹ הָיָה אָמוּר לְהַגִּיעַ, וְהוּא מְאַחֵר וְלֹא מוֹדִיעַ.
- עוֹבְרִים עַל כַּמָּה מִלִּים וּמְנַסִּים כָּל אַחַת: רָעֵב? לֹא. כּוֹעֵס? לֹא בְּדִיּוּק.
- וְיֵשׁ מִלָּה שֶׁמַּתְאִימָה: מֻדְאָג, כִּי הוּא חוֹשֵׁב עַל מָה שֶׁאוּלַי קָרָה לֶחָבֵר.
- מִלָּה אַחַת מְדֻיֶּקֶת, וּכְבָר יוֹדְעִים אֵיךְ לַעֲזֹר לוֹ. עִם "לֹא טוֹב" לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים.
תִּרְגּוּל הַפֶּרֶק
שְׁלוֹשָׁה סֵטִים שֶׁל שֵׁשׁ שְׁאֵלוֹת: קֹדֶם קְבוּצוֹת וְיוֹצֵא דֹּפֶן, אַחַר כָּךְ מִלִּים מְדֻיָּקוֹת לְגָוֶן, לְגֹדֶל, לְמִרְקָם וּלְצוּרָה, וּלְבַסּוֹף סֵט מְאַתְגֵּר עַל רְגָשׁוֹת, עַל מִלִּים חֲדָשׁוֹת וְעַל מִלִּים טוֹבוֹת שֶׁאוֹמְרִים וְכוֹתְבִים לְמִישֶׁהוּ. אַחֲרֵיהֶם סֵט רְבִיעִי, חָמֵשׁ מְשִׂימוֹת פְּתוּחוֹת. לַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה יֵשׁ יוֹתֵר מִתְּשׁוּבָה נְכוֹנָה אַחַת, וְלָכֵן הֵן אֵינָן נִסְפָּרוֹת בַּצִּיּוּן.
דְּרָכִים לְתַרְגֵּל אֶת הַדַּף הַזֶּה
הַמִּשְׂחָק בָּנוּי מֵהַשְּׁאֵלוֹת וּמֵאוֹצַר הַמִּלִּים שֶׁל הַדַּף עַצְמוֹ, וְעוֹקֵב אַחֲרֵי מָה שֶׁכְּבָר יוֹשֵׁב לָכֶם וּמָה שֶׁעוֹד לֹא. שְׁאֵלָה עוֹלָה דַּרְגָּה כְּשֶׁעוֹנִים עָלֶיהָ נָכוֹן, וְיוֹרֶדֶת בְּטָעוּת. הַהִתְקַדְּמוּת נִשְׁמֶרֶת בַּמַּכְשִׁיר הַזֶּה בִּלְבַד.
מָה יֵשׁ בַּפֶּרֶק הַזֶּה
- 1קְבוּצָה: בּוֹחֲרִים תְּכוּנָה אַחַת, וְאָז מְמַיְּנִים לְפִיהָ.
- 2שֵׁם לַקְּבוּצָה: הוּא אוֹמֵר מָה מְשֻׁתָּף לְכָל מִי שֶׁבִּפְנִים.
- 3יוֹצֵא דֹּפֶן: תָּמִיד מַסְבִּירִים לָמָּה, וְלֹא רַק מַצְבִּיעִים.
- 4שְׁנֵי שִׁיּוּכִים: אוֹתוֹ דָּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת בִּשְׁתֵּי קְבוּצוֹת.
- 5מִלִּים מְדֻיָּקוֹת: לְגָוֶן, לְגֹדֶל, לְמִרְקָם, לְצוּרָה וּלְרֶגֶשׁ.
- 6מִלָּה שֶׁמְּחַזֶּקֶת אֵינָהּ אֲרֻכָּה יוֹתֵר. הִיא רַק מְדֻיֶּקֶת יוֹתֵר.
| מָה הִיא מְתָאֶרֶת | הַשְּׁאֵלָה שֶׁהִיא עוֹנָה עָלֶיהָ | דֻּגְמָאוֹת |
|---|---|---|
| גָּוֶן | אֵיזֶה צֶבַע בְּדִיּוּק? | וָרֹד · זָהֹב |
| גֹּדֶל | כַּמָּה גָּדוֹל אוֹ קָטָן? | צַר · רָחָב |
| מִרְקָם | אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ לַיָּד? | רַךְ · מְחֻסְפָּס |
| צוּרָה | אֵיךְ זֶה נִרְאֶה מִבַּחוּץ? | מְרֻבָּע · מְשֻׁלָּשׁ |
| רֶגֶשׁ | מָה מַרְגִּישִׁים בִּפְנִים? | גֵּאֶה · מֻדְאָג |
הַטּוּר הָאֶמְצָעִי הוּא הֲכִי שִׁמּוּשִׁי כָּאן. כְּשֶׁאַתֶּם לֹא בְּטוּחִים אֵיזוֹ מִלָּה לְחַפֵּשׂ, שַׁאֲלוּ קֹדֶם אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁבַּטּוּר הַזֶּה, וְהִיא תּוֹבִיל אֶתְכֶם אֶל הַמִּשְׁפָּחָה הַנְּכוֹנָה.
