מָה נִשְׁאָר קָבוּעַ, וּמָה מִשְׁתַּנֶּה
בְּכָל מִלָּה בְּעִבְרִית יֵשׁ שְׁנֵי חֲלָקִים: חֵלֶק שֶׁנִּשְׁאָר קָבוּעַ, וְחֵלֶק שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה. הַחֵלֶק הַקָּבוּעַ הוּא שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת, וְהוּא זֶה שֶׁמְּסַפֵּר בַּמֶּה הַמִּלָּה עוֹסֶקֶת. הַחֵלֶק שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה הוּא מָה שֶׁנּוֹסָף סְבִיבוֹ, וְהוּא מְסַפֵּר לָנוּ אִם מְדַבְּרִים עַל אֶחָד אוֹ עַל רַבִּים, וְאִם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן זָכָר אוֹ בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה. בַּפֶּרֶק הַזֶּה נִלְמַד לְהַפְרִיד בֵּין הַשְּׁנַיִם, וּלְהַתְאִים מִלִּים זוֹ לְזוֹ.
בַּפֶּרֶק 18 שְׁאֵלוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה סֵטִים, וְעוֹד חָמֵשׁ מְשִׂימוֹת שֶׁכּוֹתְבִים בָּהֶן לְבַד. לְכָל שְׁאֵלָה יֵשׁ הֶסְבֵּר שֶׁנִּפְתָּח מִיָּד אַחֲרֵי הַבְּדִיקָה.
חֲזָרָה לְשַׁעַר הַחוֹבֶרֶת
מִלָּה אַחַת זָזָה, וְכֻלָּן רָצוֹת אַחֲרֶיהָ. נַסּוּ לְשַׁנּוֹת בַּמִּשְׁפָּט שֶׁלְּמַטָּה רַק אֶת הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְלַהֲפֹךְ אוֹתָהּ לְרַבִּים. פִּתְאוֹם מִתְבָּרֵר שֶׁאִי אֶפְשָׁר: גַּם הַמִּלָּה שֶׁמְּתָאֶרֶת אוֹתָהּ חַיֶּבֶת לָזוּז, וְגַם הַפֹּעַל. בְּעִבְרִית הַמִּלִּים בְּמִשְׁפָּט אֵינָן עוֹמְדוֹת כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ, אֶלָּא מַסְכִּימוֹת בֵּינֵיהֶן עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: עַל הַמִּין וְעַל הַמִּסְפָּר.
מְקַלְּפִים מִלָּה, וּמוֹצְאִים אֶת הַבָּסִיס
הַמִּלָּה שֶׁלְּמַטָּה נִרְאֵית אֲרֻכָּה, אֲבָל רַק שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת בְּתוֹכָהּ הֵן הַלֵּב שֶׁלָּהּ. שְׁאָר הָאוֹתִיּוֹת נוֹסְפוּ סְבִיבָן, לִפְעָמִים בַּהַתְחָלָה, לִפְעָמִים בַּסּוֹף, וְלִפְעָמִים בִּשְׁנֵיהֶם. מְקַלְּפִים אֶת הַתּוֹסָפוֹת, וּמָה שֶׁנִּשְׁאָר הוּא הַבָּסִיס. לַבָּסִיס הַזֶּה יֵשׁ שֵׁם, וְאַתֶּם כְּבָר מַכִּירִים אוֹתוֹ מִכִּתָּה ג׳: שֹׁרֶשׁ. שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת מְדַבְּרִים עַל אוֹתוֹ דָּבָר. שְׁתֵּי בְּדִיקוֹת חַיָּבוֹת לְהַצְלִיחַ יַחַד: הַסֵּדֶר, כִּי אוֹתִיּוֹת הַבָּסִיס מוֹפִיעוֹת תָּמִיד בְּאוֹתוֹ סֵדֶר וְאֵינָן מִתְהַפְּכוֹת; וְהַמַּשְׁמָעוּת, כִּי כָּל הַמִּשְׁפָּחָה חַיֶּבֶת לְדַבֵּר עַל אוֹתוֹ עִנְיָן. אִם רַק אַחַת מִשְּׁתֵּי הַבְּדִיקוֹת מַצְלִיחָה, זוֹ אֵינָהּ מִשְׁפָּחָה אֶלָּא צֵרוּף מִקְרֶה.
מָה חָשׁוּב לִזְכֹּר
שֵׁשׁ כַּרְטִיסִיּוֹת שֶׁמְּכַסּוֹת אֶת כָּל מָה שֶׁהַפֶּרֶק הַזֶּה בּוֹדֵק. כֻּלָּן חוֹזְרוֹת עַל חֹמֶר שֶׁל כִּתָּה ג׳, וְאֵין בָּהֶן נוֹשֵׂא חָדָשׁ.
הַבָּסִיס, וְהוּא הַשֹּׁרֶשׁ
בְּרֹב הַמִּלִּים הַבָּסִיס הוּא שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת, וְכוֹתְבִים אוֹתָן עִם קַו קָטָן בֵּינֵיהֶן. הוּא נוֹשֵׂא אֶת הַמַּשְׁמָעוּת: כָּל מָה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ מְדַבֵּר עַל אוֹתוֹ עִנְיָן. פְּגַשְׁתֶּם מִלָּה חֲדָשָׁה? מִצְאוּ בָּהּ אֶת הַבָּסִיס, וּכְבָר יֵשׁ לָכֶם נִחוּשׁ טוֹב.
מָה נוֹסָף סְבִיבוֹ
אוֹתִיּוֹת נוֹסָפוֹת בַּהַתְחָלָה, בַּסּוֹף אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם. כְּדֵי לִמְצֹא אֶת הַבָּסִיס מְקַלְּפִים אוֹתָן. שִׂימוּ לֵב גַּם לְו הַחִבּוּר שֶׁנִּצְמֶדֶת בָּרֹאשׁ: אִם אֶפְשָׁר לְהוֹרִיד אוֹתָהּ וְהַמִּלָּה נִשְׁאֶרֶת שְׁלֵמָה, הִיא אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לַבָּסִיס. וְיֵשׁ עוֹד אוֹת שֶׁמּוֹרִידִים, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת דַּוְקָא בָּאֶמְצַע: י אוֹ ו שֶׁבָּאוֹת רַק כְּדֵי לַעֲזֹר לִקְרֹא: ה-י שֶׁבְּ"קְפִיצָה" וְה-ו שֶׁבְּ"צוֹחֵק". הוֹרִידוּ אוֹתָן, וְיִשָּׁאֲרוּ ק-פ-ץ וְ-צ-ח-ק.
מִשְׁפַּחַת מִלִּים
כָּל הַמִּלִּים שֶׁיּוֹצְאוֹת מִבָּסִיס אֶחָד הֵן מִשְׁפָּחָה. בַּמִּשְׁפָּחָה יוֹשְׁבִים יַחַד סוּגִים שׁוֹנִים: יֵשׁ בָּהּ שֵׁם, יֵשׁ בָּהּ פֹּעַל, וְיֵשׁ בָּהּ גַּם שֵׁם תֹּאַר. הַסּוּג מִשְׁתַּנֶּה, וְהָעִנְיָן הַמְּשֻׁתָּף נִשְׁאָר.
שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת עַל כָּל שֵׁם
הָרִאשׁוֹנָה: מִין, זָכָר אוֹ נְקֵבָה. הַשְּׁנִיָּה: מִסְפָּר, יָחִיד אוֹ רַבִּים. תָּמִיד שְׁתֵּיהֶן, וְאַף פַּעַם לֹא רַק אַחַת. בְּיָחִיד סִיּוֹמֶת ה אוֹ ת מְסַמֶּנֶת בְּדֶרֶךְ כְּלָל נְקֵבָה, וּבְרַבִּים ים לְזָכָר וְות לִנְקֵבָה.
כְּשֶׁהַסִּיּוֹמֶת מְשַׁקֶּרֶת
יֵשׁ שֵׁמוֹת בִּלְשׁוֹן זָכָר שֶׁלּוֹקְחִים בְּרַבִּים דַּוְקָא ות, וְיֵשׁ שֵׁמוֹת בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה שֶׁלּוֹקְחִים דַּוְקָא ים. הַמִּין לֹא הִשְׁתַּנָּה, רַק הַסִּיּוֹמֶת. הַכְּלָל הַמַּצִּיל: הַמִּין נִקְבָּע לְפִי הַיָּחִיד, וְלֹא לְפִי סוֹף הָרַבִּים.
וּכְשֶׁאֵין סִימָן בִּכְלָל
יֵשׁ שֵׁמוֹת בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה שֶׁאֵין בְּסוֹפָם ה וְאֵין ת, וְהֵם נִרְאִים כְּמוֹ זָכָר. אוֹתָם אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת, אֶלָּא רַק לִשְׁמֹעַ: מַצְמִידִים לָהֶם שֵׁם תֹּאַר וּבוֹדְקִים מָה נִשְׁמָע נָכוֹן. יֵשׁ גַּם צוּרַת זוּג, וְהִיא נִשְׁמַעַת אַיִם בַּסּוֹף: רַגְלַיִם, מֹאזְנַיִם. הִיא בָּאָה בְּאֵיבְרֵי הַגּוּף וּבִכְלֵי מְדִידָה.
שלוש דוגמאות פתורות
שימו לב: הקטע הזה כתוב בלי ניקוד, בכוונה. בכיתה ד׳ תקראו כך את רוב מה שיגיע אליכם, ולכן כדאי להתחיל להתרגל כבר עכשיו. אם מילה אחת קשה, קראו אותה בקול, ואם עדיין קשה, בקשו עזרה. בכל שאר הפרק הניקוד נשאר במקומו.
- מסתכלים על הסוף. הסיומת ־ייה היא תוספת, והיא מסמנת בדרך כלל מקום שיש בו הרבה מדבר אחד: ספרייה, מאפייה, נגרייה.
- מסתכלים על ההתחלה. כאן דווקא לא נוספה שום אות, ולא בכל מילה יש תוספת משני הצדדים.
- מקלפים את הסיומת ומקבלים ס-פ-ר.
- בודקים בדיקה שנייה, של משמעות. ספר, סופר, ספרייה: כולן מדברות על ספרים, ולכן זו באמת משפחה.
- הבסיס הוא ס-פ-ר. אבל שימו לב לאזהרה: גם המילה סַפָּר, זה שמספר את השיער, בנויה מאותן שלוש אותיות ואינה מאותה משפחה. אותיות זהות אינן מספיקות, וצריך גם שהמשמעות תתאים.
- מודים באמת: בשתיהן אין ה בסוף ואין ת, ולכן העין לבדה אינה יכולה להכריע.
- מפעילים את מבחן השמיעה. מצמידים לכל מילה שם תואר, ומקשיבים לצורה שנשמעת נכון.
- אומרים "עיר גדולה" ולא "עיר גדול". לכן עיר היא בלשון נקבה.
- אומרים "ספר גדול" ולא "ספר גדולה". לכן ספר הוא בלשון זכר.
- אפשר גם לבדוק ברבים: ערים מול ספרים. אבל זהירות, כי הרבים לפעמים מטעה, ואילו מבחן השמיעה אינו מטעה.
- עיר: נקבה. ספר: זכר. שתיהן בלי סימן חיצוני, ובשתיהן האוזן הכריעה ולא העין.
- מוצאים את השם שהמשפט מדבר עליו: החברה. מגלגלים אותו לרבים: החברות.
- מחפשים מי נסמך אליו. המילה החדשה מתארת את החברה, ולכן היא חייבת לזוז יחד איתה: החדשות.
- ממשיכים אל הפועל. מי שעשתה את הפעולה היא עכשיו יותר מאחת, ולכן: הצטרפו.
- בודקים מה נשאר במקומו. המילה לקבוצה לא זזה בכלל, מפני שהקבוצה נשארה אחת.
- "החברות החדשות הצטרפו לקבוצה." שלוש מילים זזו יחד, ואחת נשארה. זה הכלל: זזות רק המילים שמדברות על מי שהשתנה.
תִּרְגּוּל הַפֶּרֶק
שְׁלוֹשָׁה סֵטִים שֶׁל שֵׁשׁ שְׁאֵלוֹת, מִן הַקַּל אֶל הַקָּשֶׁה: קֹדֶם הַבָּסִיס וְהַמִּשְׁפָּחָה, אַחַר כָּךְ הַמִּין וְהַמִּסְפָּר, וּלְבַסּוֹף סֵט מְאַתְגֵּר שֶׁמְּעָרֵב אֶת שְׁנֵיהֶם. אַחֲרֵיהֶם סֵט רְבִיעִי, חָמֵשׁ מְשִׂימוֹת פְּתוּחוֹת: שָׁם כּוֹתְבִים בְּעַצְמְכֶם, וּבִלְחִיצָה נִפְתָּחוֹת תְּשׁוּבָה לְדֻגְמָה וְאַמּוֹת מִדָּה לִבְדִיקָה עַצְמִית. הַמְּשִׂימוֹת הַפְּתוּחוֹת אֵינָן נִסְפָּרוֹת בַּמּוֹנֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִבְדֹּק מִיּוּן מְנֻמָּק אוֹטוֹמָטִית.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מָה יֵשׁ בַּפֶּרֶק הַזֶּה
- 1הַבָּסִיס: שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת קְבוּעוֹת, תָּמִיד בְּאוֹתוֹ סֵדֶר. וְשֵׁם אַחֵר לוֹ: שֹׁרֶשׁ.
- 2שְׁתֵּי בְּדִיקוֹת לְמִשְׁפָּחָה: אוֹתָן אוֹתִיּוֹת, וְגַם אוֹתוֹ עִנְיָן. אַחַת לְבַדָּהּ אֵינָהּ מַסְפִּיקָה.
- 3ו הַחִבּוּר נִצְמֶדֶת בָּרֹאשׁ וְאֵינָהּ נִסְפֶּרֶת בַּבָּסִיס.
- 4שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת עַל כָּל שֵׁם: מִין, וְאָז מִסְפָּר. תָּמִיד שְׁתֵּיהֶן.
- 5הַמִּין נִקְבָּע לְפִי הַיָּחִיד, וְלֹא לְפִי הַסִּיּוֹמֶת שֶׁל הָרַבִּים.
- 6הַתְאָמָה: שֵׁם תֹּאַר וּפֹעַל זָזִים יַחַד עִם הַשֵּׁם, בְּמִין וּבְמִסְפָּר.
| הַמִּלָּה בְּיָחִיד | מִין | הַמִּלָּה בְּרַבִּים | הַסִּיּוֹמֶת | מָה קוֹרֶה כָּאן |
|---|---|---|---|---|
| תַּלְמִיד | זָכָר | תַּלְמִידִים | ים | רָגִיל |
| תַּלְמִידָה | נְקֵבָה | תַּלְמִידוֹת | ות | רָגִיל |
| חַלּוֹן | זָכָר | חַלּוֹנוֹת | ות | יוֹצֵא דֹּפֶן: זָכָר עִם ות |
| מִלָּה | נְקֵבָה | מִלִּים | ים | יוֹצֵא דֹּפֶן: נְקֵבָה עִם ים |
| אֶבֶן | נְקֵבָה | אֲבָנִים | ים | אֵין סִימָן בַּיָּחִיד |
| רֶגֶל | נְקֵבָה | רַגְלַיִם | אַיִם | צוּרַת זוּג |
הִסְתַּכְּלוּ עַל שְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת. הַסִּיּוֹמֶת בָּהֶן מַצְבִּיעָה בְּדִיּוּק לַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ מִן הַמִּין הָאֲמִתִּי, וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁתָּמִיד חוֹזְרִים לַיָּחִיד לִפְנֵי שֶׁמַּכְרִיעִים.
