הסימנים הקטנים שמכריעים מה נאמר
בפרק הזה שני נושאים, והם קרובים יותר משנדמה. סימני הפיסוק אומרים לקורא איפה לעצור, מה רשימה, מה ציטוט ומה תוספת שאפשר לוותר עליה. מילות הקישור אומרות לו משהו אחר לגמרי: מה הקשר בין שני חלקים, האם אחד גרם לשני, האם הם סותרים, או שהם פשוט קרו זה אחרי זה. שניהם מילים או סימנים קטנים מאוד, ושניהם משנים משמעות באופן שאי אפשר לתקן בשום מקום אחר במשפט.
בפרק הזה 18 שאלות בשלושה סטים, ועוד חמש משימות פתוחות. לכל שאלה סגורה יש הסבר משלה, והוא נפתח מיד אחרי הבדיקה.
חזרה לשער החוברת
פסיק אחד זז, ומספר האנשים השתנה. "הזמנו לארוחה את דנה, אחותי ואת יוסי" מזמין שלושה אנשים: דנה, האחות, ויוסי. "הזמנו לארוחה את דנה אחותי, ואת יוסי" מזמין שניים: דנה, שהיא האחות, ויוסי. אותן מילים בדיוק, באותו סדר בדיוק, ולא נוספה ולא נגרעה אף אות. רק סימן אחד זז ממקום למקום. וזו הסיבה שפיסוק אינו קישוט של הכתיבה אלא חלק ממנה: הוא מוסר מידע שאי אפשר למסור בשום דרך אחרת.
ארבעה עשר סימנים, ושתי קבוצות
הטבלה הזאת היא לוח לעיון, ולא רשימה לשינון. חזרו אליה בכל פעם שאתם מתלבטים. שימו לב בעיקר לחלוקה שבתוכה, מפני שהיא מסבירה למה חלק מן הסימנים קלים וחלק קשים: את הקבוצה הראשונה אפשר לשמוע כשקוראים בקול, שכן הקול יורד בנקודה, עולה בסימן שאלה ומתרגש בסימן קריאה. את הקבוצה השנייה אי אפשר לשמוע כלל. היא עובדת בעיניים בלבד, ולכן לגביה אין ברירה אלא לדעת את הכלל. וזו גם הסיבה שכמעט כל טעויות הפיסוק שאנשים עושים הן דווקא בקבוצה השנייה.
| הסימן | מה הוא עושה | דוגמה |
|---|---|---|
| סימנים שאפשר לשמוע בקריאה בקול | ||
| . | סוגר רעיון שלם, ואחריו נפתח רעיון חדש | האוטובוס יצא בשש. |
| , | מפריד בין חלקים בתוך משפט אחד, ובין פריטים ברשימה | הבאנו מפה, סלסלה וכיסא מתקפל. |
| ? | סוגר שאלה שנשאלת ישירות. שאלה שמסופרת בתוך משפט אחר אינה מקבלת אותו | מתי חוזרים? אבל: הוא שאל מתי חוזרים. |
| ! | סוגר פקודה, אזהרה, משאלה או התרגשות עזה | היזהרו, הרצפה רטובה! |
| ?! | שני סימנים יחד, להבעת פליאה | באמת סיימת הכול?! |
| סימנים שעובדים בעיניים בלבד | ||
| : | מודיע שמיד אחריו בא מה שמפרט את הנאמר לפניו, או הדברים עצמם | לרשימת הציוד נוספו שלושה פריטים: פנס, חבל ומצפן. |
| " " | עוטפות ציטוט: מה שאדם אמר בקולו, או העתקה מדויקת מכתוב אחר; וכן מילה שמשמשת שלא כדרכה | היא אמרה: "אני מיד חוזרת". הוא היה "עסוק" כל אחר הצהריים. |
| ( ) | מכניסים הסבר שאפשר להסיר בלי לפגוע במשפט | הספרייה נפתחת בשמונה (בימי שישי בתשע). |
| ... | מודיע שהדברים נקטעו והקורא אמור להשלים. מספר הנקודות קבוע, ואינו משתנה לפי אורך ההפסקה | הוא פתח את הדלת, ומה שראה שם... |
| ; | עצירה ארוכה מפסיק וקצרה מנקודה, בין שני משפטים שלמים שקשורים זה לזה | האוטובוס איחר בחצי שעה; הגענו אחרי הצלצול. |
| - | מקף: קצר, בלי רווחים, ומצמיד שתי מילים ליחידה אחת | דו-שיח, חד-פעמי, תת-קרקעי |
| קו מפריד: ארוך יותר, עם רווח משני צדדיו, ואינו מחבר אלא עוצר | ציוד לטיול כובע, מים ונעליים סגורות. | |
| ״ | גרשיים בתוך מילה: הודעה שהמילה אינה מילה שלמה אלא ראשי תיבות | צה״ל, תנ״ך, ביה״ס |
| ׳ | גרש: אות שעומדת לבדה, או מילה שחלק ממנה חסר | כיתה ז׳, פרופ׳ לוי, עמ׳ 12 |
מה חשוב לזכור
שש כרטיסיות שמכסות את כל מה שהפרק הזה בודק. כולן חוזרות על חומר של כיתות ג עד ז, ואין בהן נושא חדש.
סופי משפט, ומלכודת אחת
נקודה סוגרת רעיון שלם. סימן שאלה סוגר שאלה שנשאלת ישירות, וסימן קריאה סוגר פקודה, אזהרה, משאלה או התרגשות עזה. והנה המלכודת: שאלה שמסופרת בתוך משפט אחר אינה שאלה ישירה, ואינה מקבלת סימן שאלה כלל. אפשר גם לצרף שני סימנים כדי להביע פליאה.
הפסיק, העמוס מכולם
לפסיק שני תפקידים שכיחים: הוא מפריד בין פריטים ברשימה, והוא מפריד בין חלקים בתוך משפט אחד. ברשימה הוא נכנס בין כל שני פריטים, ולפני הפריט האחרון מוותרים עליו לטובת ו׳ החיבור. ומפני שהוא העמוס ביותר, הוא גם זה שהזזה שלו משנה הכי הרבה.
מירכאות, שלושה שימושים
מירכאות מראות לקורא היכן מתחיל ציטוט והיכן הוא נגמר, ובשני מקרים: דברים שנאמרו בקול, והעתקה מדויקת מתוך כתוב אחר. ויש להן שימוש שלישי ומעניין: מילה שמשמשת שלא כדרכה, או שנאמרה בלגלוג. כשכותבים שמישהו היה "עסוק" כל היום, המירכאות מודיעות שהכותב אינו מאמין לזה.
הסימנים שרק העין רואה
סוגריים מכניסים הסבר שאפשר להסיר, והמבחן הוא לקרוא את המשפט בלעדיו ולראות אם הוא עדיין עומד. שלוש נקודות מודיעות שהדברים נקטעו, ומספרן קבוע ואינו גדל כשההפסקה ארוכה יותר. נקודה ופסיק היא עצירה ארוכה מפסיק וקצרה מנקודה. נקודתיים מכריזות על מה שבא מיד אחריהן. והמקף והקו המפריד אינם אותו סימן כלל: האחד מדביק והאחר עוצר, וגם הרווחים שסביבם אינם זהים.
מילות יחס ונטייתן
מילת יחס היא מילה קטנה שמציבה יחס בין דברים, ולפני כינוי גוף היא בולעת אותו: ל + אני נעשה לי. ויש כאן שתי קבוצות: יש הנוטות בפשטות, כמו בי, לו, איתנו; ויש הנוטות בצורה שמגדילה בתוכה יו״ד, כמו עליי, אליו, אחריהם. היו״ד היא האות שמבדילה ביניהן, ואסור להשמיט אותה.
מילות קישור לפי תפקיד
אין דבר כזה מילת קישור נכונה או שגויה בפני עצמה. יש רק יחס, ולכל יחס יש משפחה: הוספה, ברירה, ניגוד, ויתור, סיבה, תוצאה, תכלית, זמן, תנאי והשוואה. ולכן סדר העבודה קבוע: קודם קוראים את שני החלקים ושואלים מה הקשר ביניהם, ורק אחר כך בוחרים מילה. מי שבוחר מילה קודם, יקבל יחס הפוך.
שלוש דוגמאות פתורות
קטע שמפוסק מאפס, זוג משפטים שהמילה הקטנה שביניהם התחלפה ושינתה הכול, ומילת קישור אחת שגויה בפסקה שלמה, ואיך מוצאים אותה.
- קוראים בקול ומקשיבים לקול. הוא עולה בסוף "מה הבאתם", ולכן שם נגמרת שאלה ישירה, וצריך סימן שאלה. אבל השאלה נמצאת בתוך משפט, ולכן היא גם צריכה מירכאות סביבה.
- אחרי המירכאות בא מי שאמר: "מה הבאתם?" שאלה המדריכה. כאן צריך פסיק, מפני שהמשפט ממשיך.
- עכשיו הרשימה. "מים כובע וכריך" הם שלושה פריטים, ולכן פסיק בין הראשון לשני, ו־ו׳ החיבור לפני האחרון: מים, כובע וכריך.
- גם התשובה יצאה מפיה של נועה, ולכן גם היא נכנסת למירכאות, ובסופה נקודה.
- הגרסה המפוסקת: "מה הבאתם?" שאלה המדריכה. "מים, כובע וכריך", ענתה נועה.
- שלושה סוגי סימנים בקטע אחד קצר: סימן שאלה, מירכאות ופסיקים. וכמו תמיד, קוראים שוב בקול בסוף כדי לבדוק.
- נציב ולכן: "מיהרנו ולכן איחרנו". המשפט הזה אומר שהמהירות היא שגרמה לאיחור, וזה נשמע מוזר, ובצדק.
- נציב אבל: "מיהרנו אבל איחרנו". עכשיו המשפט מודיע שההמשך מפתיע, וזה בדיוק מה שקרה: מי שממהר בדרך כלל מגיע בזמן.
- נציב מפני ש: "מיהרנו מפני שאיחרנו". וכאן הכיוון התהפך לגמרי: האיחור הוא שגרם למהירות, לא להפך.
- שלושת המשפטים בנויים מאותן שתי עובדות בדיוק, ורק המילה שביניהם התחלפה. ובכל זאת שלושתם מספרים סיפור אחר.
- לכן אף פעם לא בוחרים מילת קישור לפי איך שהיא נשמעת. קוראים את שני החלקים, שואלים מה הקשר, ורק אז בוחרים.
- הפסקה: "הכיתה שלנו יצאה לניקיון החוף. אספנו שקיות מלאות, ולכן חילקנו את העבודה מראש. בסוף היום החוף נראה אחרת לגמרי."
- עוברים ממילת קישור למילת קישור, ובכל אחת עוצרים ושואלים איזה יחס היא מבטיחה.
- "ולכן" מבטיחה תוצאה: מה שבא אחריה נגרם ממה שלפניה. נבדוק: האם איסוף השקיות גרם לחלוקת העבודה?
- לא. הסדר הפוך: קודם חילקנו את העבודה, ובגללה הצלחנו לאסוף הרבה. המילה הבטיחה כיוון אחד, והמשפט הולך לכיוון השני.
- התיקון: "אספנו שקיות מלאות, מפני שחילקנו את העבודה מראש". ואפשר גם להפוך את הסדר: "חילקנו את העבודה מראש, ולכן אספנו שקיות מלאות".
- מילת קישור שגויה כמעט אף פעם אינה נשמעת שבורה. היא נשמעת בסדר גמור, ופשוט אומרת משהו אחר ממה שהתכוונו.
תרגול הפרק
שלושה סטים של שש שאלות, מהקל אל הקשה: קודם הסימנים שאפשר לשמוע, אחר כך אלה שרק העין רואה ומילות היחס ונטייתן, ולבסוף סט מאתגר על מילות הקישור לפי תפקיד. אחריהם סט רביעי, חמש משימות פתוחות: שם כותבים בעצמכם, ובלחיצה נפתחות תשובה לדוגמה ואמות מידה לבדיקה עצמית.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה יש בפרק הזה
- 1סופי משפט: נקודה, סימן שאלה לשאלה ישירה בלבד, וסימן קריאה.
- 2פסיק: מפריד ברשימה ובין חלקים, ולפני הפריט האחרון באה ו׳.
- 3מירכאות: דברים שנאמרו, העתקה מדויקת, ומילה שלא כדרכה.
- 4הסימנים השקטים: סוגריים, שלוש נקודות, נקודה ופסיק, מקף וקו מפריד.
- 5מילות יחס: בולעות את כינוי הגוף, ובקבוצה אחת מגדילות יו״ד.
- 6מילות קישור: קודם מזהים את היחס, ורק אחר כך בוחרים מילה.
| היחס | מה הוא מודיע | מילים אופייניות |
|---|---|---|
| הוספה | יש עוד פריט מאותו סוג | וגם, נוסף על כך, כמו כן |
| ברירה | יש שתי אפשרויות, ובוחרים אחת | או, אם לא |
| ניגוד | ההמשך מפתיע, והוא ההפך מן הצפוי | אבל, אולם, ואילו |
| ויתור | הדבר קרה אף שהיה מכשול | אף על פי ש, למרות ש, ובכל זאת |
| סיבה | אחריו בא מה שגרם | כי, מפני ש, בגלל |
| תוצאה | אחריו בא מה שנגרם | לכן, ולכן, כתוצאה מכך |
| תכלית | לשם מה נעשה הדבר. הוא עוד לא קרה | כדי, על מנת ש, לשם |
| זמן | מה קרה קודם ומה אחריו | כאשר, אחר כך, בזמן ש |
| תנאי | דבר אחד תלוי בדבר אחר | אם, כל עוד, בתנאי ש |
| השוואה | שני דברים מוצבים זה מול זה | לעומת, לעומת זאת, בדומה ל |
שתי המשפחות שמתבלבלות הכי הרבה הן סיבה ותכלית, ויש דרך בטוחה להפריד ביניהן: סיבה כבר קרתה, ותכלית עדיין לא. ושתי משפחות אחרות שמתבלבלות הן ניגוד וויתור, וגם להן יש הבדל ברור: בניגוד שני החלקים פשוט מושכים לכיוונים הפוכים, ובוויתור החלק הראשון הוא מכשול, והחלק השני קרה למרותו. ואם למדתם שלעומת זאת שייכת דווקא לניגוד, לא טעיתם: יש רשימות שמונות אותה שם, וההבדל בין שתי המשפחות דק. בניגוד ההמשך מפתיע, ובהשוואה שני הדברים פשוט מוצבים זה מול זה כדי שנראה את ההבדל.
