אותו מאורע, ניסוח אחר
זהו הפרק הראשון בחוברת, ושלושת נושאיו קשורים בחוט אחד: בכל אחד מהם המאורע נשאר כשהיה, והניסוח מתהפך. "ועד השכונה שתל ברושים" ו"נשתלו ברושים בכיכר" מספרים על אותה שתילה, ורק באחד מהם כתוב מי שתל. "אני מגיעה מחר" ו"היא אמרה שהיא מגיעה למחרת" מוסרים את אותם דברים, ורק באחד מהם המילים הן של הדוברת. ושתי שורות שסופרות בדיוק אותה כמות, "3 מתנדבים" ו"3 המתנדבים", ייכתבו במילים בשתי צורות שונות.
בפרק הזה נלמד להפוך משפט מפעיל לסביל ובחזרה בלי להזיז את הזמן, לדווח על דברים שנאמרו בלי לאבד אף מילה, ולכתוב מספרים במילים בהתאם למי שנספר בהם.
בפרק 18 שאלות בשלושה סטים, ועוד חמש משימות פתוחות שבהן כותבים ומנמקים. לכל שאלה סגורה יש הסבר שנפתח מיד אחרי הבדיקה.
חזרה לשער החוברת
שתי כותרות על אותו יום עבודה. באחת כתוב "ועד השכונה שתל ברושים בכיכר", ובשנייה "נשתלו ברושים בכיכר". אותם ברושים, אותה כיכר, אותו בוקר. אבל נסו לשאול מי שתל: בראשונה התשובה מודפסת, ובשנייה היא פשוט אינה שם. הכותב לא שיקר ולא טעה, הוא רק בחר בניסוח שאינו מחייב אותו לומר מי עשה. זה מה שהסביל מאפשר, וזה גם מה שכדאי לשים לב אליו כשקוראים. אותו דבר בדיוק קורה כשמישהו מדווח על דברים שאמרתם: המילים כבר אינן שלכם, והן עברו דרך מי שמספר אותן.
שלושה שינויים, ומה שאינו משתנה
כשמשפט פעיל הופך לסביל קורים בו שלושה דברים בבת אחת, ולכן קל להתבלבל. אבל אם מפרקים אותם לשלושה שלבים לפי הסדר, אין כאן שום ניחוש. ראשית, מקבל הפעולה עולה לראש המשפט ונעשה הנושא, אף שהוא אינו עושה דבר. שנית, הפועל מחליף צורה ומתאים את עצמו לנושא החדש, בלי שהזמן יזוז. ושלישית, עושה הפעולה יורד אל הצירוף "על ידי" או נעלם לגמרי. יחד עם שלושת אלה נעלמת גם מילה קטנה אחת, את, שתפקידה היה לסמן את מקבל הפעולה; ברגע שהוא עלה לראש אין לה מה לסמן. וזו הבדיקה המהירה ביותר שיש: יש "את" אחרי הפועל, הפועל פעיל; אפשר להוסיף "על ידי מישהו" בלי לשבור את המשפט, הפועל סביל.
מה חשוב לזכור
שש כרטיסיות שמכסות את כל מה שהפרק הזה בודק. כולן חוזרות על חומר של כיתות ה עד ח, ואין בהן נושא חדש.
מי בראש המשפט
במשפט פעיל מי שעומד בראש הוא גם מי שעשה: הספרנית פתחה את הספרייה. במשפט סביל מי שעומד בראש הוא מי שהפעולה נעשתה בו: הספרייה נפתחה בשמונה. הספרייה אינה פותחת דבר, פותחים אותה. זו כל ההבחנה, והיא אינה תלויה באורך המשפט.
שני מבחנים קצרים
מבחן "את": אם אחרי הפועל באה המילה את, הפועל פעיל. מבחן "על ידי": אם אפשר להוסיף על ידי מישהו בלי שהמשפט יישבר, הפועל סביל. שני המבחנים ביחד מכריעים כמעט תמיד, וכדאי להריץ את שניהם ולא רק אחד.
למה לבחור דווקא בסביל
שלוש סיבות אפשריות, וכולן לגיטימיות: העושה אינו ידוע ("הארנק נמצא במסדרון"), הוא אינו חשוב ("הטופס נסרק"), או שהכותב מעדיף שלא לומר מי ("הוחלט לבטל"). לכן קורא זהיר שואל בכל ניסוח סביל שאלה אחת: מי בעצם עשה, והאם אני יודע זאת.
דיבור ישיר
מוסרים את דברי הדובר מילה במילה. שלושה סימנים קבועים: פועל אמירה (אמר, שאל, ענה, ביקש), אחריו נקודתיים, ואחריהם הדברים בתוך מירכאות. הרכזת אמרה: "הרישום נסגר מחר." כל מה שבתוך המירכאות שייך לדוברת, ואסור לשנות שם דבר.
דיווח, ושמו דיבור עקיף
כשמספרים את הדברים בלשונכם, וזה מה שקרוי דיבור עקיף, נכנסת מילית שעבוד, ש (או כי, שהיא גבוהה יותר), והמירכאות והנקודתיים יורדות. שלושה דברים חייבים לזוז: הגוף (אני ← הוא או היא), מילות זמן ומקום אם הזמן התרחק (מחר ← למחרת, כאן ← שם), וסימן השאלה או הקריאה, שנעלם. בשאלת כן או לא נכנסת אם, ובציווי בא שם הפועל.
שם המספר
מונה עונה על "כמה" (שלוש, שלושה), וסודר עונה על "באיזה מקום בשורה" (שלישי, שלישית). במונה יש היפוך: שם עצם זכר מקבל דווקא את הצורה שנראית נקבית, ארבעה חדרים, ושם עצם נקבה את הקצרה, ארבע דלתות. ולפני שם מיודע המספר עומד בסמיכות ומשנה צורה: שלושה ← שלושת, ארבעה ← ארבעת.
שלוש דוגמאות פתורות
היפוך אחד של ניסוח, דיווח אחד על שיחה, ומספר אחד שנכתב במילים. שלושתן מראות את אותה שיטה: קודם מפרקים לרכיבים, ורק אז כותבים.
- מוצאים את מקבל הפעולה. מה צולם? הכיכר. היא זו שתעלה לראש המשפט.
- מעלים אותו לראש, ומוחקים את "את". נשארנו עם "הכיכר…", ולמילה "את" אין עוד מה לסמן.
- מחליפים את צורת הפועל, בלי לגעת בזמן. צילמו הוא עבר, ולכן גם הצורה הסבילה עבר: צולמה. היא מתאימה ל"הכיכר" בנקבה יחיד.
- מורידים את העושה אל "על ידי". תלמידי כיתה ח ← על ידי תלמידי כיתה ח. אפשר גם להשמיט אותם, ואז לא נדע מי צילם.
- הכיכר צולמה בבוקר על ידי תלמידי כיתה ח. אותו צילום בדיוק, ורק סדר ההצגה התהפך.
- השיחה: נעם שאל: "מתי נפתחת הגינה?" הרכזת ענתה: "היא נפתחת מחר בבוקר."
- בשאלה: מילת השאלה "מתי" נגררת פנימה, סימן השאלה נעלם, ובמקומו באה נקודה. נעם שאל מתי נפתחת הגינה.
- בתשובה: נכנסת המילית ש, המירכאות והנקודתיים יורדות, וגוף הפועל אינו זז כאן, מפני שהרכזת דיברה ממילא על "היא".
- ועכשיו מילת הזמן. "מחר" נמדד מן היום שבו נאמרו הדברים. שבוע אחר כך הוא כבר אינו נכון, ולכן הוא הופך ל"למחרת".
- נעם שאל מתי נפתחת הגינה, והרכזת ענתה שהיא נפתחת למחרת בבוקר. אילו הדיווח היה נמסר באותו יום עצמו, "מחר" היה נשאר במקומו.
- קובעים קודם את מין הנספר, ולא את מין המספר. עץ הוא זכר (עצים), ערוגה היא נקבה (ערוגות).
- מפעילים את ההיפוך. לשם עצם זכר נלווית הצורה שנראית נקבית: שלושה. לשם עצם נקבה נלווית הצורה הקצרה: ארבע.
- בודקים אם הנספר מיודע. כאן הוא אינו מיודע, ולכן המספר נשאר בצורתו החופשית.
- ואילו היה מיודע, המספר היה נסמך אליו: שלושה עצים ← שלושת העצים. בנקבה הצורה הכתובה אינה זזה, ו"ארבע ערוגות" נעשה "ארבע הערוגות", ולכן מה שאתם בודקים הוא היידוע של הנספר ולא צורת המספר.
- בכיכר ניטעו שלושה עצים וארבע ערוגות. אותה כמות בדיוק בשתי הצורות, ורק המין משתנה.
תרגול הפרק
שלושה סטים של שש שאלות, מהקל אל הקשה: קודם פעיל וסביל, אחר כך דיבור ודיווח ותפקידי המירכאות, ולבסוף סט מאתגר של שם המספר ושל גזירה מן השורש. אחריהם סט רביעי, חמש משימות פתוחות: שם כותבים בעצמכם, ובלחיצה נפתחות תשובה לדוגמה ואמות מידה לבדיקה עצמית. המשימות הפתוחות אינן נספרות בציון, כי שכתוב מנומק והסבר של תופעה לשונית אינם ניתנים לבדיקה אוטומטית.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה יש בפרק הזה
- 1פעיל: הנושא הוא העושה. סביל: הנושא הוא מי שהפעולה נעשתה בו.
- 2שלושה שינויים: מקבל הפעולה עולה, הפועל מחליף צורה, והעושה יורד או נעלם. הזמן אינו זז.
- 3שני מבחנים: יש "את" אחרי הפועל ← פעיל. אפשר להוסיף "על ידי" ← סביל.
- 4דיבור ישיר: פועל אמירה, נקודתיים, מירכאות. דיבור עקיף (דיווח): מילית ש, בלי שניהם.
- 5בדיווח זזים שלושה: הגוף, מילות הזמן והמקום, וסימן השאלה או הקריאה שנעלם.
- 6שם המספר: מונה מול סודר, ההיפוך במין, ולפני שם מיודע צורת נסמך.
| ההיפוך | מה עולה לראש | מה קורה לפועל | מה נעלם | מה לא זז |
|---|---|---|---|---|
| פעיל ← סביל | מקבל הפעולה | מחליף צורה | המילה "את" | הזמן והמאורע |
| סביל ← פעיל | עושה הפעולה | מחליף צורה | הצירוף "על ידי" | הזמן והמאורע |
| ישיר ← דיווח | המילית ש | מתאים לגוף חדש | מירכאות ונקודתיים | פועל האמירה |
שימו לב לטור האחרון: בשלוש השורות הוא אומר אותו דבר. מה שמתחלף הוא הניסוח, ולא מה שקרה. וזו הסיבה שאפשר לבדוק כל היפוך בשאלה אחת: האם אחרי השכתוב מסופר בדיוק אותו מאורע.
