בין שתי מילים תמיד יש יחס
מילים אינן עומדות לבדן. "הצעה" ו"המלצה" קרובות זו לזו, "הצעה" ו"סירוב" הפוכות, "הצעה" ו"דיון" שייכות לאותו תחום בלי להיות נרדפות, ו"רהיט" כוללת בתוכה את "כורסה" אבל לא להפך. ארבעת היחסים האלה הם החצי הראשון של הפרק. החצי השני עוסק בשתי שאלות מעשיות שנשאלות בכל בחינה: איך מוצאים מילה במילון, וכיצד בוחרים מבין המשמעויות שהערך מציע; ומהו משלב, כלומר למה אותה בקשה עצמה תיאמר אחרת לחבר ואחרת לוועד השכונה.
כל שאלות הפרק נשענות על מכתב רשמי בן תשע שורות ממוספרות ועל שני ערכי מילון שמופיעים בהמשך הדף, ומותר וכדאי לגלול חזרה אליהם בכל שאלה.
בפרק 18 שאלות בשלושה סטים, ועוד חמש משימות פתוחות.
חזרה לשער החוברת
אותה בקשה, שלושה נמענים. לחבר אומרים "תעשו עם זה משהו". למורה כותבים "אנחנו מבקשים שתטפלו בעניין". ולוועד השכונה כותבים "הריני מבקשת כי תואילו לטפל בעניין". שלוש השורות מבקשות בדיוק אותו דבר, ואף אחת מהן אינה נכונה יותר מן האחרות. מה שמכריע ביניהן אינו התוכן אלא מי כותב למי, וזה נקרא משלב. ומכאן מסקנה שאינה מובנת מאליה: מי שכותב לוועד השכונה בלשון של קבוצת ווטסאפ לא עשה שגיאת דקדוק, אבל הוא בחר במשלב שאינו מתאים לנמען, והנמען ישמע את זה.
מכתב אחד, ושני ערכי מילון
לפניכם מכתב רשמי בן תשע שורות ממוספרות, ואחריו שני ערכי מילון. קראו את המכתב עכשיו במלואו, ואל תמהרו: הוא כתוב בלשון גבוהה במכוון, וחלק מן העבודה בפרק הזה היא לזהות מה בדיוק עושה אותו גבוה. בצידו יש מילון שוליים לחמש מילים, ובתחתיתו יש הערת שוליים אחת שמסבירה מילה נדירה. שימו לב גם למילה הלועזית שהובאה בסוגריים בשורה 3, ולמירכאות שבשורה 7: שתיהן אינן קישוט, ולשתיהן יש תפקיד.
שני ערכי המילון שאחריו נבחרו כדי להראות שני דברים שונים לגמרי. הראשון, מסלול, הוא ערך אחד עם שלוש משמעויות ממוספרות, וההקשר הוא שמכריע איזו מהן פעילה. השני, הצעה, נושא משמעות אחת בלבד, ובכל זאת יש בו הרבה מה לקרוא: מעל הפירוש יושבת השורה הדקדוקית, ובה המין, חלק הדיבור, צורת הרבים, צורת הנסמך והשורש. זו השורה שרוב הקוראים מדלגים עליה, והיא בדיוק מה שאי אפשר לנחש.
המקום שריק חצי יום
מאת תמר גזית, מנהלת הספרייה השכונתית
1 אכסניה: מקום שנותן מחסה או שהייה זמנית למי שאין לו מקום משלו.
וכך נראה הערך שאתם מחפשים
מסלול ז׳ · ש"ע · ר׳ מסלולים · [ס-ל-ל]
- דרך קבועה שבה עוברים מנקודה לנקודה.
- תוכנית לימודים או התמחות בתוך מוסד.
- רצועה שעליה נוחתים וממריאים מטוסים.
דוגמה"הרצים חזרו אל המסלול לאחר ההפסקה."
הצעה נ׳ · ש"ע · ר׳ הצעות · נסמך הצעת · [י-צ-ע]
פירושרעיון או תוכנית שאדם מעמיד לפני אחרים כדי שיחליטו עליהם.
דוגמה"ההצעה הועלתה בישיבה, ונדחתה ברוב קולות."
לערך הזה משמעות אחת בלבד, ובכל זאת יש בו מה לקרוא. השורה שמעל הפירוש מוסרת חמישה פרטים שאי אפשר לנחש אותם, והראשון שבהם, נ׳, הוא שקובע שכותבים "ההצעה החדשה".
מה חשוב לזכור
שש כרטיסיות: ארבעה יחסי משמעות, שתי שאלות של מילון, ומשלב. כולן חוזרות על חומר של כיתות ו עד ח, ואין בהן נושא חדש.
נרדפות והפכים
נרדפות הן מילים שמשמעותן קרובה מאוד: התחיל והחל, שמח ועליז. הפכים הן מילים על אותו ציר, בשני קצותיו: בהיר וכהה, יבש ולח. ואזהרה אחת: אין נרדפות מושלמות. כמעט תמיד יש משפט אחד שבו אי אפשר להחליף, ולכן בודקים תמיד בתוך המשפט השלם ולא ברשימה.
היכללות ושדה סמנטי
היכללות היא יחס בין שם כללי לפרט שנכנס תחתיו, והבדיקה היא משפט אחד: מילון הוא סוג של ספר. שימו לב שהיחס מכוון, ואי אפשר להפוך אותו. שדה סמנטי הוא משהו אחר לגמרי: קבוצת מילים מאותו תחום, בלי שאחת תיכלל בשנייה: כותר, השאלה, קורא ומדור שייכים כולם לעולם הספרייה, ואף אחד מהם אינו סוג של אחר.
מה שההקשר מכריע
מילה אחת יכולה לשאת כמה משמעויות, וההקשר בוחר. הרמז הראשון הוא תמיד המשפט שמסביב, ורק אחר כך המילון. ויש צירופים שאין להבין מילה מילה, ואלה מטבעות לשון, או ניבים: משמעותם אינה סכום מילותיהם. לטמון את הראש בחול אינו עוסק בחול כלל. כשמחליפים ניב בניב אחר, בודקים תמיד אם המשמעות לא זזה.
איך מגיעים אל הערך
מילה כפי שהיא בטקסט לרוב אינה במילון. מחזירים אותה לצורת היסוד: שם עצם ליחיד (הכורסאות ← כורסה), שם תואר ליחיד זכר, ופועל לעבר נסתר או לשורש. אותיות השימוש וכינויי הקניין יורדים. הערכים מסודרים לפי סדר האותיות של הכתיב, אות אחרי אות, וכשהאות הראשונה זהה עוברים לשנייה: ספר יבוא לפני סרט, וסרט לפני סתיו. וראשי תיבות מחפשים בצורתם המלאה, ולא באות בודדת.
מה יש בתוך הערך
לפני הפירוש יושבת שורה דקדוקית: מין, חלק דיבור, נטייה ושורש. אחריה בא הפירוש, שהוא ההגדרה עצמה. לצידו מופיעה לעיתים הדוגמה, משפט שכותבי המילון חיברו כדי להראות איך משתמשים במילה, ולעיתים גם המובאה, קטע שהועתק מילה במילה מספר, ובדרך כלל כתוב לידה מקורה. כשיש כמה משמעויות ממוספרות, מציבים כל אחת בחזרה במשפט ובוחרים את המתיישבת. ואת הפירוש עצמו אפשר לבנות בכמה דרכים: על דרך ההכללה וההבחנה (סכין: כלי חד לחיתוך), על דרך הנרדפות (עתה: עכשיו), ועל דרך הניגודיות (חשוך: שאין בו אור).
משלב
משלב הוא מידת הרשמיות של הלשון, והוא נקבע לפי הנסיבות ולפי היחס בין הכותב לנמען. שלוש רמות: דיבורית, בינונית, גבוהה. שלושה סימנים ללשון גבוהה: מילה ספרותית במקום מילת דיבור, תבנית נוסחאית קבועה, ופנייה וסיום קבועים. ובנפרד מכך יש מילים שאולות משפות אחרות; לרובן יש חלופה עברית, וההחלטה מתי להשתמש בהן היא בחירה ולא כלל.
שלוש דוגמאות פתורות
פענוח אחד של מילה לפי ההקשר, חיפוש אחד במילון, והעלאה אחת של משפט מדרגה. שלוש הפעולות שהפרק הזה נבדק עליהן.
- מתחילים מן ההקשר ולא מן הזיכרון. המילה יושבת ליד "תקציב", ואחריה נאמר שמשהו לא התאפשר. זה כבר מצמצם מאוד.
- שולפים את המשמעות המוכרת ובודקים אותה. "צנוע" מוכרת לרוב כתכונה של אדם שאינו מתרברב. נציב אותה כאן: תקציב שאינו מתרברב. אין לזה משמעות.
- מציבים משמעות שנייה. "צנוע" גם במובן קטן, מצומצם. תקציב קטן אינו מאפשר לרכוש, וזה מתיישב לגמרי.
- ומאשרים במילון. בערך "צנוע" יופיעו שתי המשמעויות האלה זו לצד זו, ולא במקרה: מדובר במילה אחת שנמתחה לשני כיוונים, ולא בשתי מילים שונות.
- כאן המשמעות היא קטן ומצומצם. והכלל הכללי: מציבים כל משמעות בחזרה במשפט, ולא לוקחים את הראשונה שברשימה.
- בשולחנות: מורידים את אות השימוש ואת סיומת הריבוי. צורת היסוד היא שולחן, שם עצם ביחיד.
- הצרכים: מורידים את ה׳ הידיעה ואת הריבוי. צורת היסוד היא צורך.
- הגדולות: שם תואר מופיע במילון ביחיד זכר, ולכן צורת היסוד היא גדול, ולא "גדולה".
- נשארו: פועל אינו מופיע בגוף שבו נטינו אותו. מחפשים אותו בעבר נסתר, נשאר, או לפי השורש ש-א-ר במילון שורשי.
- ועכשיו אפשר לסדר: גדול, נשאר, צורך, שולחן. הסדר נקבע לפי הכתיב, אות אחרי אות, ולא לפי סדר המילים במשפט.
- מסמנים קודם מה דיבורי. "אין מצב" הוא ביטוי דיבורי; "לא נכנסים לזה" הוא צירוף של שיחה; ו"זה" סתמי פעמיים.
- מחליפים כל אחד בנרדף גבוה יותר, ולא ממציאים תוכן חדש. "אין מצב" ← "אין באפשרותנו"; "לא נכנסים לזה" ← "לא ניטול על עצמנו את המשימה".
- מחליפים גם את מילות הקישור. ו׳ פשוטה עולה ל"ולפיכך" או ל"ומשום כך".
- בודקים שהמשמעות לא זזה. אחרי השכתוב עדיין נאמר אותו דבר: המחיר גבוה מדי, ולכן אין הסכמה.
- "אין באפשרותנו לאשר את ההצעה, שכן עלותה גבוהה, ולפיכך לא ניטול על עצמנו את המשימה." ומה שקובע אם השכתוב מוצלח הוא לא כמה מילים גבוהות נכנסו, אלא אם הכוונה נשמרה במלואה.
תרגול הפרק
שלושה סטים של שש שאלות: קודם יחסי משמעות, אחר כך עבודת מילון על הערכים שלמעלה, ולבסוף סט מאתגר של משלב ושל מילים שאולות. אחריהם סט רביעי, חמש משימות פתוחות. גללו חזרה אל המכתב ואל הערכים בכל פעם שצריך.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה יש בפרק הזה
- 1ארבעה יחסים: נרדפות, הפכים, היכללות ושדה סמנטי. ההיכללות היא היחידה שיש לה כיוון.
- 2אין נרדפות מושלמות: בודקים תמיד בתוך המשפט השלם.
- 3ניב אינו סכום מילותיו, ולכן מפרשים אותו כיחידה אחת.
- 4אל הערך מגיעים בצורת היסוד, ובתוך הערך בוחרים משמעות לפי ההקשר.
- 5השורה הדקדוקית שבראש הערך מוסרת מין, חלק דיבור, נטייה ושורש, והמין הוא שקובע את ההתאם.
- 6משלב הוא מידת הרשמיות, והוא נבחר לפי הנמען ולא לפי התוכן.
| היחס | דוגמה | המבחן | האם יש כיוון |
|---|---|---|---|
| נרדפות | הצעה, המלצה | אפשר להחליף ברוב המשפטים | אין |
| הפכים | נדיר, שכיח | שני קצוות של ציר אחד | אין |
| היכללות | רהיט, כורסה | "כורסה היא סוג של רהיט" | יש, ואינו הפיך |
| שדה סמנטי | מדף, מנוי, השאלה | שייכות לאותו תחום | אין |
הטור האחרון הוא זה שמפיל. שלושה מן היחסים סימטריים, ואפשר לכתוב אותם בכל סדר. ההיכללות היא היוצאת מן הכלל, ולכן היא היחידה שבה סדר המילים בזוג הוא חלק מן התשובה, ולא רק דרך להציג אותה.
