פשוט, מחובר, מורכב
שלושה שמות, והכרעה אחת שחוזרת בכל שאלת תחביר בבגרות: איזה מין משפט זה. הדרך אליה קצרה משנדמה, והיא מתחילה בספירה. סופרים גרעינים, כלומר זוגות של נושא ונשוא. גרעין אחד - משפט פשוט, גם אם הוא ארוך ועמוס. שני גרעינים ומעלה - עוצרים ומסתכלים על מילת הקשר: אם היא מילת חיבור (ו, אבל, או, ולכן) שני האיברים שווים והמשפט מחובר; אם היא מילת שעבוד (ש, כי, כאשר, מכיוון ש, אם, כדי ש) הצד השני משועבד, והמשפט מורכב. בפרק הזה נלמד את הספירה, את התחימה, את ההמרה בין הסוגים, ואת הפעיל והסביל שמזיזים את המשפט מבלי לשנות את הפעולה.
בפרק 18 שאלות בשלושה סטים, ואחריהן סט רביעי של חמש משימות פתוחות שבהן כותבים ומנמקים. לכל שאלה סגורה יש הסבר נפרד שנפתח מיד אחרי הבדיקה, ולכל משימה פתוחה תשובה לדוגמה ואמות מידה.
חזרה לשער החוברת
אותה עובדה, שלושה מבנים. ירד גשם, והטיול בוטל. את שתי העובדות האלה אפשר למסור בשלוש דרכים שונות לגמרי מבחינה תחבירית. אפשר שני משפטים פשוטים זה אחר זה. אפשר משפט מחובר (שמו הפורמלי הוא מאוחה, מלשון איחוי, ושני השמות מציינים אותו דבר), שבו שני האיברים שווים ומחוברים בולכן. ואפשר משפט מורכב, שבו אחד הצדדים יורד לדרגת פסוקית ונפתח במכיוון ש. המשמעות זהה בשלושתם, והקשר הלוגי - סיבה ותוצאה - נשמר. מה שהשתנה הוא רק המבנה, וזה בדיוק מה שהשאלה בבגרות מבקשת שתזהו.
סולם ההכרעה: שתי שאלות, שלוש תשובות
אל תנחשו לפי אורך המשפט. יש דרך קבועה, ובה שתי שאלות בלבד. שאלה ראשונה: כמה גרעינים? גרעין הוא זוג של נושא ונשוא. כדי לספור, מחפשים קודם את הנשואים, כי אותם קל יותר לראות, ואז שואלים לכל נשוא מי מבצע אותו. גרעין אחד - עצרו, זהו משפט פשוט, וכל השאר במשפט הוא הרחבה: מושא, תיאור, לוואי. שאלה שנייה, ורק אם יש שניים ומעלה: איזו מילה עומדת ביניהם? מילת חיבור מחזיקה שני צדדים שווים, ואף אחד מהם אינו כפוף לשני - זה משפט מחובר. מילת שעבוד דוחקת את הצד שאחריה לתוך המשפט השני והופכת אותו לפסוקית - זה משפט מורכב. שימו לב לסדר: קודם סופרים, ורק אחר כך מסתכלים על מילת הקשר. מי שמתחיל מן המילה נופל בכל פעם שיש ו׳ שאינה מחברת שני משפטים.
סופרים נשואים
נרגעה · נכנס - שניים. לכל אחד יש נושא משלו: הכיתה, המורה. כלומר שני גרעינים.
בודקים את מילת הקשר
המילה שבין שני הגרעינים היא כאשר, ומילת שעבוד היא.
מה חשוב לזכור
שש כרטיסיות שמכסות בדיוק את מה שהפרק הזה בודק. שימו לב לכרטיסייה החמישית: היא המלכודת שמפילה הכי הרבה תלמידים.
גרעין, ואיך סופרים אותו
גרעין הוא זוג של נושא ונשוא. מוצאים את הנשוא (מה נעשה כאן?) ואז שואלים מי עושה אותו. "אתמול פרסמה העירייה הודעה" - נשוא: פרסמה, נושא: העירייה. גרעין אחד, ולכן משפט פשוט.
ארוך אינו מסובך
משפט יכול להיות ארוך מאוד ועדיין פשוט. "בבוקר קר של ינואר יצאו כל תלמידי השכבה לטיול בגליל" - נשוא אחד (יצאו), נושא אחד (כל תלמידי השכבה). כל היתר הרחבות: תיאור זמן, תיאור מקום, לוואי.
משפט מחובר: שני שווים
שני משפטים שלמים, כל אחד עם גרעין משלו, מחוברים במילת חיבור: ו, אבל, אך, או, ולכן. אף איבר אינו כפוף לשני. "המנהלת קראה את הדוח, והמורים דנו בו."
משפט מורכב: עיקרי ופסוקית
משפט עיקרי ובתוכו פסוקית משועבדת, הנפתחת במילת שעבוד: ש, כי, אשר, כאשר, מכיוון ש, אם, כדי ש. תוחמים אותה ממילת השעבוד ועד סופה.
המלכודת: ו׳ שאינה מאחה
לא כל ו׳ מחברת שני משפטים. ב"דני ורותי שיחקו בחצר" יש נשוא אחד (שיחקו), והו׳ מחברת שני שמות בתוך הנושא. גרעין אחד - ולכן פשוט, לא מחובר. תמיד סופרים לפני שמסתכלים על הו׳.
פעיל וסביל
בפעיל הנושא מבצע: "הוועדה בחרה את המועמד". בסביל הנושא הוא מי שהפעולה נעשתה בו: "המועמד נבחר על ידי הוועדה". זוגות הבניינים: קל↔נפעל, פיעל↔פוּעל, הפעיל↔הופעל.
שלוש דוגמאות פתורות
אחת של סיווג ותחימה, אחת של המרה בין הסוגים, ואחת של מעבר מפעיל לסביל. בכל אחת אותה שיטה: קודם סופרים, ואז מחליטים.
- סופרים נשואים: "נרגעה" ו"נכנס". שניים, ולכן זה אינו משפט פשוט.
- מוצאים לכל נשוא נושא: נרגעה - הכיתה; נכנס - המורה. שני גרעינים.
- בודקים את מילת הקשר: "כאשר" היא מילת שעבוד, ולכן המשפט מורכב.
- תוחמים: הפסוקית מתחילה במילת השעבוד ונמשכת עד סוף המשפט: "כאשר נכנס המורה".
- מורכב · עיקרי: "הכיתה נרגעה" · פסוקית: "כאשר נכנס המורה" · מילת שעבוד: כאשר.
- מזהים את המבנה הקיים: שני גרעינים ומילת החיבור "ולכן" - משפט מחובר.
- מזהים את הקשר הלוגי: "ולכן" מסמנת סיבה ותוצאה. הסיבה היא הגשם, התוצאה היא הביטול.
- בוחרים מילת שעבוד שמשמרת את אותו קשר: לסיבה מתאימה מכיוון ש (או כי).
- מרכיבים: את הסיבה הופכים לפסוקית, והתוצאה נשארת המשפט העיקרי.
- "מכיוון שירד גשם חזק, ביטלנו את הטיול." אותה משמעות, אותו קשר לוגי, מבנה אחר.
- מזהים את הגרעין: נושא - הוועדה; נשוא - בחרה; מושא - את המועמד.
- מי שהיה מושא הופך לנושא: "המועמד" עובר לראש המשפט.
- מחליפים בניין: "בחרה" היא בבניין קל, והסביל שלו הוא נפעל: נבחר.
- מוסיפים על ידי מי, אם רוצים: "על ידי הוועדה". אפשר גם להשמיט - וזה בדיוק הכוח של הסביל.
- "המועמד נבחר על ידי הוועדה." ובלי הסיפא: "המועמד נבחר" - ומי בחר כבר לא ידוע.
תרגול הפרק
שלושה סטים של שש שאלות, מהקל אל הקשה: קודם ספירה וסיווג, אחר כך מילת הקשר והתחימה, ולבסוף סט מאתגר של המרות, פעיל וסביל ופיסוק. אחריהם סט רביעי, חמש משימות פתוחות: שם כותבים בעצמכם, ובלחיצה נפתחות תשובה לדוגמה ואמות מידה לבדיקה עצמית. המשימות הפתוחות אינן נספרות בציון, כי לתשובה שלכם יכולות להיות כמה צורות נכונות.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה יש בפרק הזה
- 1קודם סופרים גרעינים: זוגות של נושא ונשוא. גרעין אחד - פשוט, ותו לא.
- 2ואז בודקים את מילת הקשר: חיבור - מחובר; שעבוד - מורכב.
- 3תחימה: איבר מחובר עומד בפני עצמו; פסוקית נתחמת ממילת השעבוד ועד סופה.
- 4ו׳ אינה הוכחה: "דני ורותי שיחקו" הוא משפט פשוט, כי הנשוא אחד.
- 5המרה שומרת משמעות: ולכן ↔ מכיוון ש · אבל ↔ אף על פי ש · ואז ↔ כאשר.
- 6סביל: המושא נעשה נושא, הבניין מתחלף, ומי שביצע עלול להיעלם.
| הקשר הלוגי | מילת חיבור ← מחובר | מילת שעבוד ← מורכב |
|---|---|---|
| הוספה | ו | אין המרה ישירה |
| סיבה ותוצאה | ולכן | מכיוון ש · כי |
| ניגוד וויתור | אבל · אך | אף על פי ש · למרות ש |
| זמן | ואז | כאשר |
| ברירה | או | אין המרה ישירה |
| תנאי | אין מילת חיבור | אם |
מה שנדחה בכוונה לכיתה יא ואינו נדרש בפרק הזה: סיווג הפסוקית לסוגה (פסוקית נושא, מושא, לוואי, תיאור), הנושא הסתמי, ומשפט שיש בו יותר מפסוקית אחת מקוננת. כאן מספיק לדעת שזו פסוקית, היכן היא מתחילה והיכן היא נגמרת.
