הטקסט בנוי, ולא נשפך
שלושת הפרקים הקודמים עסקו במילה ובצירוף. הפרק הזה עולה מדרגה אחת ועוסק בטקסט שלם, ובעיקר בעובדה שהוא בנוי. יש בו פסקאות, ולכל פסקה נושא משלה. יש בו סדר, ולסדר הזה יש כמה צורות מוכרות שחוזרות שוב ושוב. ויש בו מילות קישור, מילים קצרות שאינן מספרות דבר על העולם אלא רק על היחס בין שני חלקים: מה גרם למה, מה הפוך ממה, ומה בא בתנאי. בפרק נלמד לזהות את שלושתם, ובעיקר לתפוס את המקרה שבו מילת קישור אחת שגויה משנה את משמעות הפסקה כולה.
בפרק הזה 18 שאלות בשלושה סטים, ועוד חמש משימות פתוחות. לכל שאלה סגורה יש הסבר משלה, והוא נפתח מיד אחרי הבדיקה.
חזרה לשער החוברת
אותן שתי עובדות, וארבעה סיפורים שונים. בארבע השורות שלמטה נאמר בדיוק אותו דבר: התחלנו לרוץ, וירד גשם. מה שהתחלף הוא מילה אחת קצרה באמצע, וכל פעם יוצא סיפור אחר. בראשונה הגשם הוא שגרם לנו לרוץ. בשנייה הוא הפריע. בשלישית הוא פשוט הגיע אחר כך. וברביעית רצנו למרותו. שימו לב שהעובדות לא זזו כלל, ובכל זאת הבנתם משהו אחר בכל שורה. זו כל עבודתה של מילת קישור, וזו הסיבה שמילה שגויה במקום הזה מבלבלת יותר מכל טעות אחרת.
חמש הצורות שטקסט מסודר בהן
כמעט כל קטע עיוני שתפגשו מסודר באחת מחמש צורות, ולפעמים בכמה מהן זו אחרי זו. לכל צורה יש מילות דרך משלה, כלומר מילים שנוהגות להופיע בה ומסגירות אותה מיד. אבל מילות הדרך אינן הסידור עצמו: יש פסקאות מסודרות היטב שאין בהן אף מילה כזאת, ואז צריך משהו שעובד גם בלעדיהן. הדבר הזה הוא שאלה. לכל סידור יש שאלה אחת שמזהה אותו, וכשמריצים את חמש השאלות על פסקה, אחת מהן תמיד תקבל תשובה. ושימו לב להבחנה אחת: פסקה שפותחת בשאלה מפורשת ועונה עליה אינה סידור שישי, אלא רכיב מבנה, וגם היא יכולה להיות מסודרת בתוכה באחת מחמש הצורות. ולבסוף, אחרי שידעתם מהו הסידור, אתם יודעים גם מה מתאים לו: ציר, טבלה, תרשים או שרשרת חצים. הצורה החזותית אינה קישוט אלא הדרך המהירה לבדוק שהבנתם נכון.
מה חשוב לזכור
שש כרטיסיות שמכסות את כל מה שהפרק הזה בודק. כולן חוזרות על חומר של כיתות ד עד ו, ואין בהן נושא חדש.
פסקה, ומשפט הנושא
פסקה חדשה מתחילה כשעוברים לנושא אחר, ולא כשמסתיימות חמש שורות. ברוב הפסקאות יש משפט אחד שמכריז על מה ידובר בהן, והוא בדרך כלל הראשון. מי שמצא אותו יכול לכתוב כותרת לפסקה בשלוש מילים, וזו גם הבדיקה הטובה ביותר שהפסקה באמת עוסקת בדבר אחד.
הפתיחה, הסיום והכותרות
הפסקה הפותחת מציגה את הנושא ואומרת על מה ידובר. הפסקה החותמת אוספת וסוגרת, ואם היא רק חוזרת על המשפט הראשון היא לא עשתה את עבודתה. ומעליהן: כותרת ראשית מבשרת על החיבור כולו, וכותרת משנה מבשרת רק על החלק שאחריה.
מה עושה הפסקה
לא כל פסקה עושה אותו דבר. יש פסקה שמגדירה, כלומר אומרת מהו הדבר ומה תחומו; יש פסקה שמדגימה, ומביאה מקרה אחד כדי שנראה; יש פסקה שמנמקת, ואומרת למה כדאי להאמין למה שנטען; ויש פסקה שפותחת בשאלה ועונה עליה מיד. אלה נקראים רכיבי מבנה, והם אינם אותו דבר כמו הסידור: הסידור אומר איך מונחים החלקים זה מול זה, והרכיב אומר מה הפסקה הזאת עושה בחיבור.
משפחות של מילות קישור
הוספה (כמו כן), ניגוד (אולם), הסתייגות (אף על פי כן), סיבה (מפני ש), תוצאה (לכן), מטרה (כדי), תנאי (אם), דוגמה (למשל), סיכום (לסיכום) וזמן (לאחר מכן). ושימו לב: אחרי מילה שנגמרת ב־ש בא משפט שלם, ואחרי מילה שאין בה ש בא שם.
מילים שמפנות אחורה
זה, הם, כך, אלה אינן מוסרות מידע חדש. הן מפנות אל משהו שכבר נזכר, וכך חוסכות חזרה. הקושי מתחיל כשיש כמה מועמדים, ואז מכריעים לפי ההיגיון ולפי ההתאמה במין ובמספר. קורא שאינו עוצר לשאול למה מפנה המילה, מפסיד לפעמים את כל הפסקה.
שני סימנים שאינם דיבור
מירכאות אינן תמיד ציטוט. לפעמים כותב מקיף בהן מילה כדי לרמוז שהוא עצמו אינו מקבל אותה. ונקודתיים לפני רשימה אומרות לקורא: עכשיו בא מניין של פריטים, והם שייכים למה שנאמר לפני הסימן. שני הסימנים האלה מוסרים משמעות, ולא רק הפסקה בקריאה.
שלוש דוגמאות פתורות
פסקה שמזהים את הסידור שלה בלי מילות דרך, מילת קישור שגויה שמשנה את המשמעות, ומילה קטנה שצריך להחליט למה היא מפנה.
- מחפשים מילות דרך. אין כאן אף אחת: לא "לכן", לא "אחר כך", לא "לעומת".
- עוברים לשאלות. האם נאמר מה קרה קודם ומה אחר כך? לא ממש, אין כאן רצף אירועים.
- ממשיכים: האם משווים בין שניים? לא. האם יש בעיה ופתרון? יש בעיה, ואין פתרון.
- ואז השאלה שמקבלת תשובה: מה גרם למה? המדרכה החלקה היא שגרמה לנפילה.
- סיבה ותוצאה, בלי אף מילת דרך. וזו הסיבה ששואלים ולא סורקים מילים.
- קוראים את הכתוב כפשוטו. לפי המשפט, האימונים הם שגרמו להפסד.
- שואלים אם זה מה שהכותב התכוון. כמעט בוודאות לא: אימון אינו סיבה להפסד.
- מזהים מה היחס האמיתי. התאמנו, וציפינו לנצח, והתוצאה הייתה הפוכה. זו הפתעה.
- בוחרים מילה שאומרת בדיוק את זה, ולא מילה שמסמנת תוצאה מתבקשת.
- "הכיתה התאמנה כל השבוע, ובכל זאת הפסידה בגמר." מילה אחת שגויה ייחסה לכותב טענה שלא טען.
- מוצאים את המועמדים. יש שניים: המורה והתלמידה, ושתיהן נקבה יחיד, ולכן הצורה אינה מכריעה.
- בודקים אם ההיגיון מכריע. מי שמספרת על תחרות אינה בהכרח נרגשת ממנה, ומי ששומעת עליה עשויה להיות.
- מודים במה שאין: ההיגיון נוטה לתלמידה, אך אינו מכריע לגמרי. שני הפירושים אפשריים.
- ומכאן המסקנה החשובה: המשפט הזה כתוב לא טוב, ובמקרה כזה מותר לכם לומר זאת.
- כנראה התלמידה, ואין ודאות. כותב טוב היה כותב את השם במקום המילה הקטנה.
תרגול הפרק
שלושה סטים של שש שאלות: קודם הפסקה, הכותרות ומה כל פסקה עושה; אחר כך זיהוי הסידור והשלמת שלבים חסרים; ולבסוף סט מאתגר על מילות הקישור, על ההפניות ועל סימני הפיסוק. אחריהם סט רביעי, חמש משימות פתוחות שבהן כותבים ומנמקים, ובלחיצה נפתחות תשובה לדוגמה ואמות מידה לבדיקה עצמית.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה יש בפרק הזה
- 1פסקה חדשה מתחילה כשהנושא מתחלף, ולא לפי מספר שורות.
- 2פותחת מציגה, חותמת אוספת, וכותרת משנה מבשרת רק על החלק שאחריה.
- 3חמישה סידורים, ולכל אחד מילות דרך ושאלה שמזהה אותו גם בלעדיהן.
- 4מילת קישור מודיעה על יחס: סיבה, תוצאה, ניגוד, תנאי, מטרה, דוגמה או סיכום.
- 5מילה מפנה חוסכת חזרה, וכשיש כמה מועמדים מכריעים בהיגיון ובהתאמה.
- 6מירכאות ונקודתיים מוסרות משמעות, ואינן רק סימני קריאה.
| המשפט | המילה | היחס שהיא מודיעה עליו | מה הקורא מבין |
|---|---|---|---|
| נשארנו בבית כי ירד ברד | כי | סיבה | הברד הוא שגרם |
| ירד ברד, לכן נשארנו בבית | לכן | תוצאה | אותו קשר, מן הכיוון ההפוך |
| ירד ברד, ובכל זאת יצאנו | ובכל זאת | הסתייגות | קרה ההפך מן המצופה |
| אם ירד ברד, נישאר בבית | אם | תנאי | עוד לא ידוע אם זה יקרה |
שתי השורות הראשונות מוסרות בדיוק את אותו קשר, ורק הכיוון בהן הפוך: אחת פותחת בסיבה והשנייה בתוצאה. השורה האחרונה שונה מכולן בדבר אחד גדול: בשלוש הראשונות הברד כבר ירד, ובה עוד לא ידוע אם ירד בכלל.
