המבחן הפותח לכיתה י״א
זהו הדף האחרון בחוברת, והוא בנוי אחרת משלושת הפרקים: אין בו לימוד חדש, והוא עובר על שלושתם יחד. הצורה שלו היא צורת משימת תנופה: קודם קוראים שני טקסטים, ורק אחר כך עונים, וכל שאלה נשאלת על מילה או על משפט שיושבים באחד מהם. זה בדיוק מה שכיתה י״א תבקש מכם, ולכן שווה להתרגל אליו עכשיו.
מבחן על טקסט אינו דף תרגילים. בדף תרגילים היו נותנים לכם עשרים פעלים תלושים ושואלים על כל אחד מהם את אותה שאלה. כאן שואלים אתכם על מילה שקראתם לפני שתי דקות, בתוך המשפט שבו היא ישבה, ועל מה שהיא עושה שם. ההבדל אינו בקושי אלא בסוג העבודה: לא די לדעת מהו בניין סביל, צריך גם לראות מה הכותב הרוויח מכך שבחר בו דווקא בשורה ההיא. לכן הסדר כאן הפוך מן המורגל, וקוראים לפני שעונים.
קראו קודם: שני הטקסטים של המבחן
לפניכם שני טקסטים, ולצד כל אחד מילון שוליים עם המילים שאולי אינן שגורות. טקסט א הוא מאמר דעה בן עשר שורות ממוספרות, וטקסט ב הוא שלוש תגובות קוראים שנכתבו עליו, כל אחת בידי אדם אחר ומעמדה אחרת. קראו את שניהם עכשיו במלואם, לפני שאתם מסתכלים בשאלה הראשונה, וחזרו אליהם בכל שאלה. מבנה המבחן: 90 דקות לפחות · 100 נקודות · 24 שאלות סגורות בארבעה מקטעים, 15 נקודות למקטע · 5 משימות פתוחות, 40 נקודות. שלושת המקטעים הראשונים בודקים את שלושת הפרקים לפי סדרם, והמקטע הרביעי בודק אם קראתם את הטקסטים או רק חיפשתם בהם מילים. שימו לב שהשורות בטקסט א ממוספרות, ושבטקסט ב לכל מגיב עמדה משלו ואינטרס משלו.
פועל חדש נולד ביום שלישי
מאת יעל בן חמו
ליאור, מורה לעברית: אני מלמד את הנושא הזה בכיתה, ובכל שנה התלמידים מביאים לי פועל חדש שלא הכרתי. בשנה שעברה אחד מהם אמר לי שהוא סינן את ההודעות, ולא היה צריך להסביר לי כלום. הקושי היחיד הוא שהצורות האלה מתנהגות לפעמים בניגוד לכללים, ואז קשה לנתח אותן.
נגה, עורכת לשונית5: הכותבת מתארת תהליך אחד ומתעלמת מן השני. מילים נכנסות, ומילים גם יוצאות. כל פועל חדש שנקלט דוחק פועל אחר לשוליים6, ובתוך עשור כמעט אף אחד כבר לא ישתמש בו. אני לא מתנגדת לחידוש, אבל אני מבקשת שנספור גם את מה שאבד.
אורי, תלמיד כיתה יא: לנו זה לא נראה חידוש בכלל. אנחנו פשוט מדברים. ההבדל בינינו ובין המבוגרים הוא שהם שמים לב לפועל חדש, ואנחנו לא.
שני הטקסטים בדיוניים, ונכתבו לצורך המבחן הזה בלבד. קראו את שניהם במלואם לפני שאתם ניגשים לשאלה הראשונה, וחזרו אליהם בכל שאלה. כל 29 השאלות שבהמשך נשענות עליהם.
שש כרטיסיות: שלושת הפרקים, ומה המבחן מבקש
מבט קצר אחד על מה שכל פרק לימד, ועל שני דברים שהמבחן מבקש מעבר לזה. אם כרטיסייה נראית לכם זרה, פתחו את הפרק שלה לפני שאתם ניגשים.
פרק 1 · השורש והתבנית
מקלפים פועל בסדר קבוע: קודם מה שהנטייה הוסיפה, אחר כך מה שהבניין הוסיף, ומה שנשאר הוא השורש. שבעה בניינים, ושלושה זוגות של פעיל וסביל. את הבניין קובעים לפי התנועות ולא לפי אות נוספת בלבד, ואת הקביעה מאששים במילה אחרת מאותה משפחה.
פרק 1 · מה הבניין עושה למשמעות
הבניין אינו רק צורה. יש בניין שמכניס למשפט גורם שלישי, יש בניין שמחזיר את הפעולה אל העושה או מפזר אותה בין שני צדדים, ויש בניין שמוציא את העושה מן התמונה לגמרי. בשאלה על טקסט שואלים תמיד גם מה הכותב הרוויח מן הבחירה הזאת.
פרק 2 · הגזרות החלשות
אות חלשה אינה מחזיקה מעמד בכל הצורות. שם הגזרה נבנה משני נתונים: איזו אות, ואיפה היא יושבת. אות ראשונה שנבלעת משאירה אחריה דגש; אות ראשונה שמתגלגלת לתנועה אינה משאירה דגש כלל; ואות אחרונה שנשמטת משנה את סוף המילה.
פרק 2 · שם הפועל ושם הפעולה
שם הפועל נפתח בלמד, ואינו מוסר לא מי ולא מתי. שם הפעולה הוא שם עצם גמור, ותבניתו נגזרת מן הבניין ולא מן השורש. ההמרה למבנה שמני מקצרת משפט שלם לצירוף אחד, ומשלמת על כך בשני פרטים שאין לשם עצם דרך לשאת.
פרק 3 · שני צעדים
צעד א: כמה גרעינים. צעד ב: מה מחבר ביניהם, תיאום או שעבוד. אף פעם לא הפוך. החלק הכפוף נקרא על שם התפקיד שהוא ממלא בעיקרי, ואת התפקיד קובעים בשאלה. וו החיבור אינה ראיה לכלום, שהרי היא מחברת גם שני חלקים בתוך משפט אחד.
מה המבחן מבקש מעבר לזה
שני דברים שאינם בשום פרק בנפרד. לקשור צורה למשמעות בטקסט: לא רק לזהות בניין סביל, אלא לומר מה הוא מסתיר בשורה שבה הוא יושב. ולמזג: לכתוב משני מקורות טקסט אחד שמאורגן לפי נושאים ולא לפי מקורות, ולומר בסופו גם מה דעתכם ולמה.
שלוש דוגמאות: כך נראית תשובה שלמה
שלוש הדוגמאות האלה אינן שאלות מן המבחן, והן עוסקות במילים שאינן בטקסטים. הן מראות דבר אחד בלבד: איך נראית תשובה כתובה עד הסוף. במשימות הפתוחות זה בדיוק מה שיידרש מכם.
- מסירים את הנטייה: בסוף המילה יושבת ו, והיא מוסרת עבר וגוף נסתרים. מסירים אותה.
- מחפשים תחילית בניין: אין בראש המילה אות שאינה שייכת לשורש, ולכן הבניין אינו מסומן בתחילית אלא בתנועות.
- השורש: ארבעה עיצורים, ש-כ-פ-ל. אישוש: שכפול, משוכפל, מכונת שכפול. בכל אלה חוזרים אותם ארבעה.
- הבניין: שורש בן ארבע אותיות חי רק בשלושה בניינים, והתנועות כאן הן של הסביל שביניהם.
- ש-כ-פ-ל · פועל · עבר · נסתרים. ומה שהבניין מסתיר הוא מי שכפל, שהרי המשפט אינו מוסר זאת כלל.
- מחזירים את השורש: מבחן המשפחה נותן נגיש ונגישות, ובשתיהן נשמעת נון בראש, ולכן השורש נ-ג-ש. הגשה ומגש הן אמנם מאותה משפחה, אבל הנון נבלעה גם בהן ואינה נשמעת, ולכן הן אינן ראיה אלא דווקא הדגמה של הבליעה.
- בודקים איפה האות החלשה: הנון היא הראשונה בשורש, ולא האמצעית ולא האחרונה.
- ראיה ראשונה: בצורה שלפנינו הנון אינה נשמעת כלל, אף שהיא בשורש.
- ראיה שנייה: במקומה נשאר דגש באות שאחריה. אילו הייתה נופלת בלי להשאיר סימן, זו הייתה גזרה אחרת.
- גזרת חסרי פ"נ, כלומר האות הראשונה בשורש נבלעת. שימו לב שנימוק שאומר רק שהמילה מתחילה בנון אינו נימוק כלל.
- מאתרים את המשותף ולא את ההבדל: על מה בדיוק שני המקורות מדברים.
- מנסחים בלשוננו, בלי להעתיק אף משפט משום מקור.
- מייחסים כל חלק למקורו בתוך אותו משפט. בלי הייחוס זה סיכום של אחד מהם ולא מיזוג.
- מוסיפים את ההבדל בסיפא, במקום לפתוח בשבילו משפט חדש.
- "שני המקורות מסכימים שהשינוי מתרחש במהירות, אלא שמקור א רואה בכך יתרון ומקור ב מצביע על מחירו." משפט אחד, שני מקורות, ואף אחד מהם לא הועתק.
המבחן
ארבעה מקטעים של שש שאלות סגורות, ואחריהם מקטע חמישי של משימות פתוחות. בארבעה הראשונים בוחרים תשובה, לוחצים בדיקה, ומקבלים מיד את ההסבר. במקטע החמישי כותבים בעצמכם ואז לוחצים כדי לראות תשובה לדוגמה ואמות מידה: המשימות האלה אינן נספרות במונה, מפני שאין דרך לבדוק אוטומטית ניתוח מנומק, המרה או סקירה ממזגת, והיושר הזה חשוב יותר ממספר יפה. כל השאלות נשענות על שני הטקסטים שבמקראה שלמעלה, וכדאי לגלול אליהם חזרה בכל פעם. קחו לפחות תשעים דקות, ואל תענו לפני שקראתם את שניהם במלואם.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה עושים עם מה שיצא
- 1המונה שלמעלה אינו ציון. מה שחשוב הוא באיזה מקטע הצטברו הטעויות, כי כל מקטע מצביע על פרק אחר.
- 2טעות אחת בנושא היא רעש, שתיים הן סימן. אם נפלתם פעמיים באותו נושא, זה הפרק לפתוח מחדש.
- 3קראו את ההסבר גם כשצדקתם. בלשון קורה הרבה שהתשובה נכונה והדרך מקרית, וההסבר הוא שמגלה את זה.
- 4במשימות הפתוחות השוו לאמות המידה, לא למילים. ניסוח אחר יכול להיות נכון לגמרי אם הוא עומד באותן אמות מידה.
- 5נימוק הוא חלק מן התשובה. בכיתה י״א הניקוד על הלמה גדול מן הניקוד על הקביעה עצמה.
| החלק | מה נבדק בו | ניקוד |
|---|---|---|
| מקטע א | שורש, בניין, משמעות הבניין וזוגות פעיל וסביל (פרק 1) | 15 |
| מקטע ב | גזרות חלשות, שם הפועל, שם הפעולה וההמרה השמנית (פרק 2) | 15 |
| מקטע ג | סיווג משפטים, תפקידי פסוקיות והמרות תחביריות (פרק 3) | 15 |
| מקטע ד | הבנת שני הטקסטים, קשרים לוגיים והיסק (שלושת הפרקים) | 15 |
| משימה פתוחה 1 | טבלת ניתוח מלאה לשלושה פעלים מן הטקסטים | 9 |
| משימה פתוחה 2 | קביעת גזרה, בשתי ראיות לכל פועל | 6 |
| משימה פתוחה 3 | שלוש המרות, ומה שנשמר ומה שאבד בכל אחת | 9 |
| משימה פתוחה 4 | שם הפועל ושם הפעולה, וגזירה לפי הבניין | 6 |
| משימה פתוחה 5 | סקירה ממזגת משני הטקסטים, ועמדה אישית מנומקת | 10 |
| סך הכול | 100 | |
שימו לב לחלוקה. שישים נקודות על מה שאפשר לבדוק במכונה, וארבעים על מה שאי אפשר. היחס הזה אינו מקרי, והוא די קרוב ליחס שתפגשו בהמשך: ככל שעולים בכיתות, החלק שאי אפשר לבדוק אוטומטית גדל.
