המבחן הפותח לכיתה י׳
זהו הדף האחרון בחוברת, והוא בנוי כמשימת תנופה ולא כרשימת תרגילי דקדוק. פירוש הדבר שקודם קוראים שני טקסטים, מאמר דעה וטבלת נתונים, ורק אחר כך עונים; ושאלות הלשון נשאלות על מילים ומשפטים מתוך אותם טקסטים ממש, ולא על מילים תלושות. המבחן נוגע בכל חמשת הפרקים: חלקי דיבר וצירופים, קשרים לוגיים ומילות קישור, סוגי משפטים, ניתוח פועל ושם המספר, והבנת הנקרא ומיזוג.
חמש שאלות קצרות, אחת לכל פרק בחוברת. בחרו בכל שורה תשובה, ואז לחצו בדיקה. מה שיוצא כאן אינו ציון: זו מפה שאומרת לאיזה פרק כדאי לחזור לפני שניגשים למבחן עצמו.
מבחן תנופה אינו מבחן דקדוק. בדף תרגילים היו שואלים אתכם "מהו הבניין של נבדקו" ונותנים לכם עשרים פעלים תלושים. כאן שואלים אתכם על המילה שקראתם לפני שתי דקות, בתוך המשפט שבו היא ישבה, ועל מה שהיא עושה שם. לכן הסדר הפוך מן המורגל: קודם קוראים את שני הטקסטים, ואז השאלה על הבניין, השאלה על מילת הקישור והשאלה על עמדת הכותב הן שלוש שאלות על אותו טקסט אחד. וזה בדיוק מה שכיתה י׳ תדרוש מכם: לא לדעת מושגים בנפרד, אלא להפעיל אותם על טקסט שמונח לפניכם.
קראו קודם: שני הטקסטים של המבחן
לפניכם ארבעה טקסטים, ארבע סוגות שונות, וכל 35 השאלות נשענות עליהם: טקסט א, מאמר דעה בן עשר שורות ממוספרות; טקסט ב, טבלת נתונים מסקר בית ספרי, שהיא טקסט לא רציף; טקסט ג, הודעת שירות של המזכירות, שהעיקר בה הוא התנאים; וטקסט ד, שלוש תגובות קוראים משלושה כותבים. קראו את ארבעתם עכשיו, לפני שאתם מסתכלים בשאלה הראשונה, וחזרו אליהם בכל שאלה - זו הדרך הנכונה לעבוד ולא קיצור דרך. מבנה המבחן: 90 דקות לפחות · 100 נקודות · 30 שאלות סגורות בחמישה מקטעים, שתי נקודות לשאלה (60 נק׳) · 5 משימות פתוחות (40 נק׳). לכל שאלה יש סוג עבודה משלה, ואלה ארבעת הסוגים: לאתר מה שכתוב, לפרש ולהסיק ממנו, להעריך אותו בעין ביקורתית, ולהגיב אליו מן העמדה שלכם. שימו לב שהשורות בטקסט א ממוספרות, שבטקסט ב שני צירים, שבטקסט ג יש הנחיות שחלות רק בתנאי מסוים, ושבטקסט ד לכל תגובה כותב אחר עם אינטרס אחר.
עשרים דקות
מאת רן אלמוג, מורה לביולוגיה בתיכון הדרים
| שכבה | שעת השינה הממוצעת | מדווחים על עייפות בשיעור הראשון | תומכים בדחיית שעת הפתיחה |
|---|---|---|---|
| ט | 22:40 | 41% | 63% |
| י | 23:15 | 58% | 71% |
| יא | 23:50 | 69% | 74% |
| יב | 00:20 | 74% | 68% |
בסקר השתתפו 412 תלמידים, שהם כתשעים ושניים אחוזים מתלמידי בית הספר. הסקר נערך בחודש מאי 2026 על ידי מועצת התלמידים, והשאלון היה אנונימי. נתוני השינה מבוססים על דיווח עצמי ולא על מדידה.
הסעת בוקר מאוחרת, ניסוי של חמישה שבועות
בשבועות הראשונים של שנת הלימודים הבאה תופעל הסעה נוספת בבוקר, לצד ההסעה הקיימת. ההסעה הנוספת יוצאת שעה אחת מאוחר יותר מן ההסעה הרגילה, ומגיעה לשער בית הספר בשעה 09:05.
- מי רשאי לעלות: תלמידי שכבות יא ו-יב בלבד, ותלמידי שכבה י המציגים אישור חתום מן המחנך.
- קווים: הקו הצפוני והקו המזרחי בלבד. בקו הדרומי לא תופעל הסעה נוספת בתקופת הניסוי.
- הרשמה: יש להירשם מראש במזכירות עד יום חמישי שלפני שבוע ההסעה. הרשמה ביום ההסעה עצמו לא תתקבל.
- עלות: אין עלות נוספת למי שכבר משלם על ההסעה הרגילה.
בתום חמישה שבועות ייבדק הניסוי מחדש. תלמיד שנרשם ולא הגיע שלוש פעמים יוסר מן הרשימה, כדי לפנות מקום לתלמידים ממתינים.
נעמה, אם לשלושה: אני קמה בחמש וחצי ממילא. אם השער ייפתח מאוחר יותר, הבת שלי תישאר לבדה בבית שעה שלמה, ואני לא אהיה שם. מי שמדבר על שינה שוכח שיש בתים שבהם הבוקר מתחיל לפני בית הספר.
איתי, נהג הסעות: הדחייה נשמעת פשוטה על הנייר. בפועל אותו אוטובוס עושה שני סבבים בבוקר, ואם הסבב הראשון זז שעה, השני מתנגש עם התנועה של תשע. אפשר לפתור את זה, אבל לא בלי אוטובוס נוסף ובלי תקציב.
ד"ר שרון לוי, רופאת ילדים: הטענה שהמתבגרים פשוט צריכים לישון מוקדם יותר אינה מתיישבת עם מה שידוע לנו על שעון הגוף בגיל הזה. שעת ההירדמות מתאחרת מסיבות ביולוגיות, ולא רק בגלל המסכים. לכן דחייה של שעה אינה פינוק אלא התאמה.
שש כרטיסיות: חמשת הפרקים, וממדי ההבנה
מבט אחד קצר על מה שכל פרק בחוברת לימד, ועל האופן שבו המבחן מסווג את שאלותיו. אם כרטיסייה נראית לכם זרה, פתחו את הפרק שלה לפני שאתם ניגשים.
פרק 1 · חלקי דיבר וצירופים
שם עצם (אפשר להוסיף לפניו ה"א הידיעה), שם תואר (מתאים לשם במין ובמספר), פועל (משתנה בזמן ובגוף), מילות יחס ומילות קישור. שם הפועל פותח בל"מד (להתרכז), ושם הפעולה הוא שם עצם (ריכוז). בצירוף סמיכות ה"א הידיעה נוספת לסומך: בית הספר.
פרק 2 · קשרים לוגיים
מילת הקישור היא הרמז הגלוי, והשאלה היא איזה יחס היא מסמנת: הוספה, זמן, סיבה ותוצאה (לכן, מפני ש), תנאי (אם), ניגוד (לעומת זאת, אך), ויתור והסתייגות (אף על פי כן, למרות ש) והשוואה (בדומה ל). מצאו את המילה, ואז שאלו מה בדיוק היא מחברת.
פרק 3 · סוגי משפטים
פשוט - גרעין אחד. מחובר (איחוי) - שני חלקים שווי מעמד המחוברים בו"ו החיבור. מורכב - משפט עיקרי ופסוקית משועבדת הפותחת במילת שעבוד (ש, אשר, כי, כאשר, אם, כדי ש). ההבחנה נעשית במבט על, בלי לסווג את הפסוקית לסוגים.
פרק 4 · הפועל ושם המספר
בניתוח פועל קובעים שורש, בניין, זמן וגוף; השורש והבניין אינם משתנים בנטייה, ולכן ממיינים לפיהם. בסביל מה שהפעולה נעשתה בו הופך לנושא: כתב ← נכתב (קל ↔ נפעל). בשם המספר יש היפוך: שם עצם זכר מקבל את הצורה עם ־ה (שלושה ספרים), ושם עצם נקבה את הצורה הקצרה (שלוש מחברות).
פרק 5 · הבנת הנקרא ומיזוג
הסוגה קובעת את השאלה. הוכחה היא ציטוט או הפניה, ולא הרגשה. עובדה אפשר לבדוק, ודעה אפשר רק לקבל או לדחות. בהערכה ביקורתית שואלים מי כתב, היכן ומתי, והאם לכותב יש עניין. ומיזוג הוא לכתוב משני מקורות טקסט אחד, מאורגן לפי נושאים ולא לפי מקורות.
ארבעה ממדי הבנה
כל שאלה במבחן שייכת לממד אחד: איתור מידע - התשובה כתובה בטקסט; פרשנות והיסק - התשובה נובעת מן הכתוב אך אינה כתובה בו; הערכה ביקורתית - עד כמה הביסוס מחזיק ומיהו הכותב; רפלקצייה - מה אתם חושבים, ובאיזה נימוק. לדעת באיזה ממד אתם עומדים חוסך חצי מהזמן.
- "סמנו את הבניין" על עשרים פעלים תלושים
- "פסקו את המשפט" בלי שיהיה לו הקשר
- כל שאלה עומדת לעצמה, ואפשר לענות בלי לקרוא דבר
- קודם קוראים את כל ארבעת הטקסטים, ורק אז עונים
- שאלות הלשון נשאלות על מילים מתוך אותם טקסטים
- כל שאלה שייכת לממד הבנה אחד: איתור, היסק, הערכה או רפלקצייה
שלוש דוגמאות: כך נראית תשובה שלמה
שלוש הדוגמאות האלה אינן שאלות מן המבחן, והן מראות דבר אחד: איך נראית תשובה כתובה במלואה. בשלוש המשימות הפתוחות הראשונות זה בדיוק מה שיידרש מכם, ולכן שווה לקרוא אותן לפני שאתם מתחילים.
- מסירים את מה שאינו שורש. הנו"ן הפותחת אינה עיצור שורשי אלא סימן היכר. נשארים שלושה עיצורים: ש-מ-ר.
- קובעים בניין לפי סימן ההיכר. נו"ן פותחת בעבר ובהווה היא סימן של נפעל.
- קובעים זמן וגוף. "נשמר" כאן בזמן עבר, גוף נסתר (הוא), בהתאם לנושא "הקובץ".
- ממירים לפעיל. בסביל הנושא הוא מה שהפעולה נעשתה בו; בפעיל עושה הפעולה חוזר להיות נושא, וזוג הבניינים הוא קל ↔ נפעל.
- ש-מ-ר · נפעל · עבר · נסתר. בפעיל: "המזכירה שמרה את הקובץ".
- מוצאים תחילה את הפירוט. "שתי בקשות" ואחריו רשימה. לפני פירוט באות נקודתיים, ובתוך הרשימה מפריד פסיק.
- מוצאים את גבול המשפט. אחרי "תאורה" מתחיל עניין חדש, ולכן שם באה נקודה.
- מזהים שאלה. "מי יממן את זה" היא שאלה, ולכן היא נחתמת בסימן שאלה.
- בודקים שיש לפחות שלושה סוגי סימנים. כאן ארבעה: נקודתיים, פסיק, נקודה וסימן שאלה.
- "בישיבה עלו שתי בקשות: מזגן חדש, ותאורה. מאחת התלמידות נשמעה שאלה: מי יממן את זה?"
- מאתרים את החפיפה ולא את ההבדל: מה שני המקורות אומרים על אותו דבר עצמו.
- מנסחים את המשותף בלשוננו, בלי להעתיק משפט משום מקור.
- מייחסים כל חלק למקורו בתוך אותו משפט, כדי שיהיה מיזוג ולא סיכום של אחד מהם.
- מוסיפים את ההבדל בסיפא, אם יש, במקום לפתוח בשבילו משפט חדש.
- "מאמר הדעה טוען שהשקט בשיעור הראשון הוא עייפות, ונתוני הסקר מחזקים זאת כשהם מראים ששיעור המדווחים על עייפות עולה משכבה לשכבה, אלא שהמאמר מסביר ואילו הטבלה רק מונה."
המבחן
חמישה מקטעים של שש שאלות סגורות, ואחריהם מקטע חמישי של משימות פתוחות. בארבעת הראשונים בוחרים תשובה, לוחצים בדיקה, ומקבלים מיד את ההסבר. במקטע החמישי כותבים בעצמכם ואז לוחצים כדי לראות תשובה לדוגמה ואמות מידה: המשימות האלה אינן נספרות במונה, כי אין דרך לבדוק אוטומטית נימוק, פיסוק או סקירה ממזגת, והיושר הזה חשוב יותר ממספר יפה. כל השאלות נשענות על שני הטקסטים שבמקראה שלמעלה, וכדאי לגלול אליהם חזרה בכל פעם. קחו לפחות תשעים דקות, ואל תענו לפני שקראתם את שני הטקסטים במלואם.
דרכים לתרגל את הדף הזה
המשחק בנוי מהשאלות ומאוצר המילים של הדף עצמו, ועוקב אחרי מה שכבר יושב לכם ומה שעוד לא. שאלה עולה דרגה כשעונים עליה נכון, ויורדת בטעות. ההתקדמות נשמרת במכשיר הזה בלבד.
מה עושים עם מה שיצא
- 1המונה שלמעלה אינו ציון. מה שחשוב הוא באיזה מקטע הצטברו הטעויות, כי כל מקטע מצביע על פרק אחר בחוברת.
- 2טעות אחת בנושא היא רעש, שתיים הן סימן. אם נפלתם פעמיים באותו נושא, זה הפרק לפתוח מחדש.
- 3קראו את ההסבר גם כשצדקתם. בלשון קורה הרבה שהתשובה נכונה והדרך מקרית, וההסבר הוא שמגלה את זה.
- 4במשימות הפתוחות השוו לאמות המידה, לא למילים. ניסוח אחר מן התשובה לדוגמה יכול להיות נכון לגמרי, אם הוא עומד באותן אמות מידה.
- 5נימוק הוא חלק מהתשובה. בכיתה י׳ כמעט כל שאלה פתוחה מבקשת גם לקבוע וגם לומר למה, והניקוד על הלמה גדול מן הניקוד על הקביעה.
| החלק | מה נבדק בו | ניקוד |
|---|---|---|
| מקטע א | הבנת הנקרא: איתור, מטרה, עמדה ומשמעות מן ההקשר (פרק 5) | 15 |
| מקטע ב | חלקי דיבר, צירוף סמיכות וקשרים לוגיים (פרקים 1 ו-2) | 15 |
| מקטע ג | סוגי משפטים, ניתוח פועל ופעיל וסביל (פרקים 3 ו-4) | 15 |
| מקטע ד | שם המספר, פיסוק, הערכה ביקורתית ומיזוג (פרקים 4 ו-5) | 15 |
| משימה פתוחה 1 | ניתוח שלושה פעלים, לכל אחד צירוף רכיבים אחר | 12 |
| משימה פתוחה 2 | רפלקצייה לשונית על תופעה החוזרת בטקסט כולו | 3 |
| משימה פתוחה 3 | פיסוק קטע בשלושה סוגי סימנים לפחות | 4 |
| משימה פתוחה 4 | כתיבת מספרים במילים, כשמין הנמנה משתנה | 10 |
| משימה פתוחה 5 | סקירה ממזגת ועמדה אישית מנומקת | 11 |
| סך הכול | 100 | |
